מרים מארקל-מוזסזון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טריוויאלי לחלוטין (זעם נגד צווייפל = כלב נשך אדם; ראו הפסקה "המשכילים לא אהבו את הספר" בערכו) וציטוט ארכני. אם לא הייתה תוקפת אותו, זה אכן היה ראוי לאזכור.
אין תקציר עריכה
שורה 5:
מוזסזון נולדה '''כמרים ויֶיז'בולובסקה''' (Wierzbolowska) בשנת [[1841]] ב[[וילקובישק|ווילקובישק]] שב[[ליטא]] (אז ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]]), ובגיל שלוש עשרה עברה עם הוריה, שמעון וחיה, ל[[סובאלק]]. היו לה שני אחים (יוסף ושמואל) ואחות (דבורה). אביה היה [[סוחר]] מכובד ואיש [[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] שעודד את לימודיה בעברית ולקח לה מורה סופר שלימד אותה [[לשון עברית|לשון]] ו[[ספרות]] ב[[עברית]], [[גרמנית]] ו[[צרפתית]]. היא תרגמה [[רומן|רומנים]] מגרמנית לעברית; ניסיונה הראשון היה ב[[תרגום]] הרומן ''Der Flüchtling aus Jerusalem'' ("הפליט מירושלים") מאת אויגן ריספרט (שם העט של [[יצחק אשר פרנקולם]]).
 
בשנת [[1863]] נישאה לאנשל מארקל-מוזסזון, ובני הזוג עברו להתגורר בעיר [[קובנה]]. בעלה, שהיה אף הוא משכיל, תמך בלימודיה וכתיבתה, אולם בעיות משפחתיות וכספיות אילצו אתאותם עזיבתםלעזוב ללו[[וינה|ווינה]], שם נשארו עד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. כל אלה מנעו ממנה מלהתמסר לחלוטין לעבודת התרגום, על אף שהצליחה לפרסם ספר נוסף: "היהודים באנגליה, או: היהודים ונוסעי הצלב במלוך ריצ'רד לב הארי" (ורשה 1869), שהוא תרגום בעברית רהוטה לספרו של פרנקולם ''Die Juden und die Kreuzfahrer'' ("היהודים והצליינים").
 
למוזסזוןמוזסזון הייתה השפעהמעורה רבההיטב על תנועתבחוגי ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכילים]] של זמנה. בעיקר עלעם [[יהודה לייב גורדון]], שעִמו הייתה לה ידידות אמיצה ונאמנה. הוא אף הקדיש לה את שירו הנודע "[http://benyehuda.org/yalag/yalag_086.html קוצו של יוד]"{{הערה|1=
Stanley Nas, [http://huc.edu/faculty/faculty/pubs/StanleyNash/Kotso-shel-Yud.pdf “Kotso shel Yud” (“The Tip of the Yud”)], ''CCAR Journal: A Reform Jewish Quarterly'', Summer 2006, pp. 107-111, באתר ה[[היברו יוניון קולג']] {{אנגלית}}.}} ובמכתביהם מתגלית נפשו העדינה ויחסו הרך והאצילי כלפי נשים. הוא נהגונהג לכנותה בלשון חיבה "ידידתנו מרים". ועלעל אף שנפגשו רק פעם אחת היה ביניהם קשר [[אינטלקטואלים|אינטלקטואלי]] חזק.
 
מוזסזון התכתבה עם גדולי המשכילים, בהם [[אברהם מאפו]] ו[[שלום עליכם]]. במכתביה היא חושפת את רגשותיה בעברית [[מקרא]]ית משובצת ב[[ניב (ביטוי)|מטבעות לשון]], תוך התייחסות להיותה אישה בעולם ספרותי הנשלט על ידי גברים.