אמלגם דנטלי – הבדלי גרסאות

כיום השימוש באמלגם לשחזור שיניים שנוי במחלוקת בשל עדויות מצטברות על הפרשת [[אדים|אדי]] [[כספית]] [[רעיל]]ה לחלל הפה, וערעור ה[[מטבוליזם]] בגוף האדם, מדינות רבות הגבילו מאוד את השימוש למקרים מיוחדים. ב[[שוודיה]] נאסר השימוש באמלגם "מסיבות בריאות ושמירה על הסביבה".{{הערה|{{כ}}http://www.dentistry.co.uk/news/992-Amalgam-ban-causes-a-stir}}{{הערה|שם=autogenerated1|[http://www.reuters.com/article/2008/01/03/idUS108558+03-Jan-2008+PRN20080103 Dental Mercury Use Banned in Norway, Sweden and Denmark Because Composites Are Adequate..., Reuters]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ב[[נורווגיה]] וב[[דנמרק]] נאסר השימוש באמלגם "מכיוון שיש חומרים טובים יותר ומסיבות של שמירה על הסביבה".{{הערה|שם=autogenerated1}}{{הערה|[http://www.dentistry.co.uk/news/992-Amalgam-ban-causes-a-stir News, Dentistry.co.uk]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

 

ארבעה מרכיבי האמלגם העיקריים הם [[כספית]], [[כסף (יסוד)|כסף]], [[בדיל]] ו[[נחושת]]. בעת ערבוב נתך האמלגם לפני השימוש מוסיפים כספית לתערובת של כסף, בדיל ונחושת, לקבלת הסגסוגת הסופית. האמלגם המודרני מיוצר בצורות שונות, הנפוצות ביותר הן אבקה (כסף-בדיל-נחושת) ונוזל (כספית) המוכנסים למכשיר האמלגמטור, וקפסולות עם ערבוב אוטומטי, המופעלות על ידי מכשיר מיוחד.

קיימים מספר נתכים שונים של אמלגם:

משרד הבריאות הישראלי מציין{{הערה|[http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=781&parentId=771&catId=44&maincat=13 התייחסות משרד הבריאות לאמלגם]}} שבעת החלפת סתימות אמלגם (לסתימת אמלגם חדשה או לסתימה לבנה) עלולה להשתחרר כספית ולהיגרם חשיפה למתכת הרעילה. מספר ארגונים פיתחו שיטות להפחתת החשיפה לכספית בעת החלפת סתימות. בהם IAOMT, ארגון [[ארצות הברית|אמריקאי]] המאגד מאות רופאי שיניים.{{הערה|[http://www.iaomt.org IAOMT]|כיוון=שמאל}} אמצעי הזהירות העיקריים שננקטים הם הזרמת אוויר נקי מכספית לאפו של הפציינט, שאיבה אינטנסיבית של האוויר המזוהם בכספית בזמן הסרת הסתימות, שימוש במעטה גומי בפיו של הפציינט. גם הצוות הרפואי נוקט באמצעי זהירות בעצמו.

 

עם הזמן עסקו יותר ויותר מחקרים ברעילותו האפשרית של האמלגם (בשל הכספית).{{הערה|רשימה חלקית של מחקרים בנושא ניתן לראות [https://iaomt.org/?s=Amalgam באתר הבא]}} החוקרים חלוקים במסקנותיהם.

כל החוקרים מסכימים כי האמלגם מפריש כספית טהורה שמתאדה לחלל הפה, משם היא ננשמת לריאות, נכנסת למחזור הדם עוברת את קרומי התאים וחודרת את [[מחסום דם-מוח]].{{הערה|ראו [http://edocket.access.gpo.gov/2009/pdf/E9-18447.pdf דו"ח של ה-FDA]}} לאחר מכן הכספית הופכת אנאורגנית ונותרת בתאים ובמוח.

 

המחלוקת העיקרית היא על כמות הכספית הנפלטת מסתימות אמלגם והשפעתה על הגוף. המתנגדים לסתימות אמלגם מביאים מחקרים המראים על ספיגה של 3–17 מיקרוגרם כספית ליום. 17 מיקרוגרם כספית ליום היא כמות העוברת את סף החשיפה שהוגדר על ידי ארגוני בריאות.

ה-FDA מסיק שנפלטת כמות של 1–5 מיקרוגרם ליום. גם 5 מיקרוגרם ליום חוצה את סף החשיפה שהגדיר ארגון ASTDR.

 

 

== שימוש ==