הקרב על פראג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 72:
כשהבין שהסובייטים יתקפו את קבוצת ארמיות מרכז בעקבות כניעת [[ברלין]], ב-[[5 במאי]] הגה פילדמרשל שרנר תוכנית (מבצע בלומן) שבמסגרתה יחידות קבוצת ארמיות מרכז ינסו לבצע נסיגה תוך כדי קרב למערב שם הם ייכנעו לכוחות ארצות הברית ולא לכוחות ברית המועצות. שרנר חזה בקווי שלב הנסיגה והתכוון לכך שארמיית הפאנצר הרביעית תחזיק את החזית האוקראינית ה-1 מספיק זמן כדי ששאר הארמיות של קבוצת הארמיות ייסוגו מערבה.
== מרד פראג ==
[[קובץ:Demarkacni cara 1945.jpg|250px|שמאל|ממוזער|קו התיחום בין הצבאות הסובייטיים לאמריקאים, מאי 1945]]
הפקודות מסטאלין ב-[[1 במאי]] לשלוש החזיתות קראו להתחיל את המתקפה ב-[[7 במאי]]. ב-[[4 במאי]] סיפק מרשל [[איוואן קונייב|קונייב]] פקודות מפורטות למפקדיו לשלושה דחפים של החזית האוקראינית הראשונה. דחף עיקרי יתרחש באגף הימני (המערבי) עם שלוש ארמיות זרועות משולבות, שתי ארמיות טנקים (ארמיות טנקים של המשמר השלישי והרביעי) וחמש דיוויזיות ארטילריה, בעקבות העמקים של נהרות האלבה והוולטאבה. דחף משני של הארמיות ה-28 וה-52 היה להתקדם בציר מזיטאו לפראג, ודחף אחרון של הארמייה השנייה הפולנית היה לנתק את הגישות הדרום-מזרחיות לדרזדן. דרזדן עצמה הייתה אמורה להילקח על ידי ארמיית המשמר החמישית כחלק מהדחף הראשי. [23]
כשהציע לגנרל אנטונוב שהתקדמות ארה"ב לפראג היא כעת אפשרית, הודיע הגנרל אייזנהאואר שהסובייטים לא רצו בכך. [24] במהלך הפגישה עם המרשל איבן קונייב ב-5 במאי, גם הגנרל עומר בראדלי הציע את אותה הצעה. [20] עם זאת, המרשל קונייב – בעוד שהעריך את רצונו הטוב של המפקד האמריקני – סירב להצעה מכיוון שהצעתו של בראדלי הפרה את קו הגבול המשא ומתן בין הכוחות הסובייטיים והאנגלו-אמריקאים, ולכן לא הייתה לקונב סמכות לקבלה. קונב גם הבטיח שברית המועצות לבדה תשמיד את הכוחות הגרמניים המקומיים בהקדם האפשרי. [25]
בשלב זה פרצו אירועים חיצוניים לתכנון צבאי פורמלי. עד ה-5 במאי הגיעו היחידות המובילות של חיל החמישי האמריקאי לפלזן, [26] כאשר השמועה על ההתקדמות האמריקנית הגיעה לתושבי פראג ולקחה חלק בהחלטת אזרחי העיר הצ'כיים להתקומם נגד הכיבוש הגרמני. [20]
המרד בפראג הגיע לעימות מיידי עם כוחות הכיבוש הגרמניים. בצ'כים נלחמו בנסיבות נואשות, השיגו הצ'כים שליטה על תחנת רדיו , ומלבד הקריאה לצ'כים להצטרף למרד, שידרו ב-[[5 במאי]] גם פנייה ב[[רוסית]] וב[[אנגלית]] לסיוע אווירי להרחקת יחידות שריון גרמניות. התפתחויות אלו הניעו את סטלין לזרז את תחילתה של המתקפה הסובייטית והוחלט להתחיל אותה יום אחד קודם לכן, ב-[[6 במאי]].
הוסיפה לבלבול בפראג אך סיפקה סיוע מועיל לצ'כים, הדיוויזיה הראשונה של צבא השחרור הרוסי (ROA) בפיקודו של הגנרל בוניאצ'נקו עברה לפראג והשתתפה בלחימה עם בעלת בריתם הגרמנית לשעבר. עד ה-[[7 במאי]], הדיוויזיה הראשונה כבשה את שדה התעופה ואת תחנת הרדיו. המועצה הלאומית הצ'כית גינתה את ה-ROA. הממשלה הסובייטית תייגה את כל חיילי ה-ROA כבוגדים, וחבריהם נידונו למעצר במחנות הכלא.
בבוקר ה-[[9 במאי]] הגיעו לפראג הטנקים הסובייטיים הראשונים, הטנקים הראשונים של חטיבת הטנקים הצ'כוסלובקית ה-1 הגיעו לעיר ב-[[10 במאי]], עד ה-[[11 במאי]] כבר טיהרו הכוחות את השטח משאר החיילים הגרמניים המסתתרים.
==הצדדים המשתתפים בקרב==
| |||