שלמי חגיגה – הבדלי גרסאות

מקור ה[[מצווה]] ב[[פסוק]] {{ציטוטון|שָׁלֹשׁ רְגָלִים '''תָּחֹג''' לִי בַּשָּׁנָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יד}}}} חז"ל פירשו שהכוונה היא שיש להביא קורבן חגיגה בשלושת הרגלים ולאכול את החגיגה עם המשפחה ועם עניים ושאר נזקקים בחברה.{{הערה|כפי שכתב הרמב”םהרמב"ם: {{ציטוטון|כשיזבח אדם שלמי חגיגה ושלמי שמחה, לא יהיה אוכל הוא ובניו ואשתו בלבד וידמהוִידַמֶה שיעשהשעשה מצווה גמורה, אלא חייב לשמח העניים והאומלליםוהאמֵלַלים שנאמר: "וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה" ({{תנך|דברים ט"ז|טז|יד|קצר=כן}}), י"ד) מאכיל הכל ומשקםומשקן כפי עשרו. ומי שאכל זבחיו ולא שימח אלו עמו – עליו נאמר: "זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם" ({{תנך|הושע |ט, |ד|קצר=כן}}). ומצווהמצווה בלוי יותריָתֵר מן הכל, לפי שאין לו לא חלק ולא נחלה, ואין לו מתנות בבשר.}} ({{רמב"ם||חגיגה|ב|יד|ללא=שם}})}}

כל מי שחייב להביא [[עולת ראייה]] – חייב להביא שלמי חגיגה, ולפיכך גברים חייבים להביא שלמי חגיגה אך הנשים פטורות, כפי שנאמר בעולת ראיה: {{ציטוטון|יֵרָאֶה כָּל '''זְכוּרְךָ'''}}.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יז}}, וכן {{תנ"ך|שמות|לד|כג}} ו{{תנ"ך|דברים|טז|טז}}.}}.

לקורבן זה אין שיעור מן התורה, שנאמר {{ציטוטון|אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ}},{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יז}}}}, אך חכמים קבעו שיעור מינימלי לערכו של הקורבן, לפי בית שמאי מעה אחת של כסף ולפי בית הלל (שהלכה כמותם) – שתי מעות של כסף.