חסקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5:
לפי [[דוריאן פסקוביץ]], שהיה הראשון שהביא גלשנים לישראל, הייתה החסקה במקורה כלי שיט שטוח ששימש את ה[[דייג]]ים ה[[ערבי]]ים.{{הערה|1=http://www.topsea.co.il/history.htm. לפי המילון הערבי־עברי של איילון־שנער [http://www.arabdictionary.huji.ac.il], אחד הפירושים של המילה '''حسكة''' הוא "מין סירת תחרות קלה".}} מקור אפשרי אחר לכלי, הדומה ל[[גלשן]], הוא כי הוא נבנה כווריאציה על הגלשן החלול שהמציא תום בלייק בשנת [[1926]].
 
ב[[שנות השלושים של המאה העשרים|שנות השלושים]], שלמה אלחסוף, מציל [[לקות שמיעה|חירש]], שהיה גם [[נגר]] בהכשרתו, החליט בהשראת חברו דויד ארליך לבנות סירה שתתאים לצורכי המצילים. בניסיון הראשון, שהושפע מסירות דיג ערביות שטוחות, בנה ע״פ סירטוט של ארליך, סירה עם חרטום וירכתיים. כדי לחזור לחוף היה צורך לסובב את הסירה במים. בניסיונות הבאים בנה סירה עם חרטום בשני הצדדים, כך שהמציל יכול היה לסובב את גופו ולחתור לצד השני במהירות. אלחסוף קבעוארליך קבעו את מידות הסירה: 4.75 מטר אורך, 1.25 מטר רוחב במרכז, וגובהה באמצעיתה 25 ס"מ. בחסקה חותרים עם משוט שאורכו 3.45 מטר, עובי המוט 38 מ"מ, רוחב הכף 18–20 ס"מ ואורך הכף 25 ס"מ.
הסירה, העשויה עץ ודיקט, הפכה במהרה ללהיט בקרב מצילים בחופי הארץ. ברבות השנים בנו את החסקה מפיברגלס, אבל המידות של אלחסוף וארליך תקפות עד היום.
 
בשנת [[1950]] [[שמואל צייטלין]] ערך מסע ימי, ביחד עם [[שמאי קנצנופולסקי]], בחסקה מ[[תל אביב]] ל[[חיפה]].{{הערה|ראו: ג. ישראל, "עשרים שעות בלב-ים על סירה קטנטונת", '''על המשמר'', 9 במאי 1950 וגם: [http://www.infocenters.co.il/hapoel/ideaweb/multimedia/images/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%98/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%90%20%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F.jpg יצאו לדרך בחורים], באתר ארכיון הפועל}}.