קזבק (אוניית מעפילים) – הבדלי גרסאות

מעט עריכה וקישורים
(מרווח בין מילים)
(מעט עריכה וקישורים)
[[תמונה:Immigration Kazbek.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שלושה עמודים מ[[דרכון]] משפחתי ובו חותמות המתארות את מסלול הגעת מעפילים מה'''קזבק''' מ[[רומניה]] ל[[פלסטינה]]: בתמונה העליונה תמונת [[אשרה (ויזה)|ויזה]] מטעם ממשלת [[המנדט הבריטי]] המקציבה כשלושה שבועות להגעה מתורכיהמ[[תורכיה]] לפלסטינה. בצידה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריהב[[סוריה]] בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-[[לבנון]] מטעם ממשלת [[צרפת]]; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בפלסטינה מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמלב[[נמל]] [[חיפה]].]]
'''קַ‏זְבּ‏ֵק''' הייתה [[אוניה|אוניית]] [[העפלה|מעפילים]] שנשאה על סיפונה כ-750 מעפילים מ[[קונסטנצה]], [[רומניה]] ל[[איסטנבול]], [[טורקיהתורכיה]] בחודש [[יולי]] [[1944]].
 
הקזבק הייתה אחת מהאוניות שחצו את [[הים השחור]] בדרכן לטורקיהלתורכיה בעקבות החלטה סודית של ממשלת [[בריטניה]], עליה נודע לאנשי [[המוסד לעליה ב']], כי הכניסה ל[[פלסטינה]] תאושר לכל [[יהודים|יהודי]] אשר יגיע לטורקיהלתורכיה. הסכמה נדרשה גם מהצד הרומני, בו שלטה באותה העת ממשלתו ה[[פשיזם|פשיסטית]] של המרשל [[יון אנטונסקו]]. בחודש [[מאי]] 1944, במסגרת גילוי עצמאות לאומית ולקראת סוף המלחמה, אישרה הממשלה הרומנית לסוכנותל[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] להקים משרד הגירה והצהירה כי מדיניות זו לא נועדה לסייע ל[[יהדות רומניה]] בלבד, כיאלא אםגם ליהודים ממרכזמ[[מרכז אירופה]] ומדרומה. הקמת המשרד אושרה סופית בידי אנטונסקו עצמו ב-[[9 ביוני]] ובמכתב הסיכום של הפגישה ננקב בשמה של הספינה קזבק, יחד עם שלוש ספינות נוספות, ככאלו שיורשו להפליג תחת [[דגל]] זר מרומניה, ואשר ישאו על סיפונן "יתומים מ[[טרנסניסטריה]], פליטים יהודיים ממדינות אחרות שאינם יכולים להישאר עוד ברומניה, ופליטים אחרים."<ref> <div style="direction: ltr;">
Ion C. Butnaru, '''Waiting for Jerusalem: Surviving the Holocaust in Romania''', Westport, CN: Greenwood Press, 1993, pp. 83 – 84.
</div></ref>
 
[[תמונה:Kazbek crowded with refugees.jpg|ימין|ממוזער|200px|'''קזבק''' עמוסה בפליטים.]]
אף על פי ההגדרה רחבת הלב טיפלה סוכנות ההגירה, שנוהלה בידי שני [[יוון|יוונים]] ופעל בה נציג [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]], העליה לספינות שחצו את [[הים השחור]], וקזבק בכללן, עלתה ממון רב. '''אהרן הטסגי''', עיתונאי יהודי הונגרי שהיה ממעפילי קזבק ואשר סיפר את קורות אחרית [[יהדות הונגריה]] בספרובספר '''קזבק''' בשנת 1945, מסר כי עלות הנסיעה הרשמית הייתה 100,000 [[לאו רומני|לאי]], אולם תשלומי שוחד שונים, שנדרשה הסוכנות לשלם על מנת לקיים את ההפלגות, העלו את המחיר לכ- 2לכשני מליון לאי לכרטיס.<ref>אהרן הטסגי, '''קזבק''', הוצאת [[עם עובד]], תל אביב, 1945, עמ' 108.</ref> סכום זה היה שווה באותם הימים כ- 415 [[דולר אמריקאי]], שערכם במונחי שנת [[2005]] נע בין כ- 4,000 ל- 23,000 דולר, לפי מדדים שונים.<ref>שער החליפין של ה[[לאו (מטבע)|לאו הרומני]] בדצמבר 1944 היה 4830 לאי לדולר [http://www.genealogy.ro/banat/monetaryhistory.html] אשר ערכו בשנת 2005 חושב לפי המחשבונים באתר [http://www.measuringworth.com www.measuringworth.com].</ref> בנוסף לעלות ההפלגה נדרשו הנוסעים היהודים לשלם מס של 40,000 לאי לנפש. יחד עם זאת, נוסעים אמידים רבים שילמו סכומים גבוהים פי כמה על מנת להבטיח את מקומותיהם. לעתים הועדפו בסדר העליה לספינות, שקבע למי לא ישאר מקום על אף ששילם את מחיר הנסיעה, מי שממונם היה בידם.
 
הקזבק הייתה ספינה מטען טורקיתתורכית שבגילגולהשבגלגולה הקודם נשאה בעיקר [[מלח בישול|מלח]]. היא הוסבה לנשיאת המעפילים על ידי כך שהותקנו בה דרגשי שינה, נתווסף לה סיפון נוסף ששימש למטען האישי ומעטה המתכת שכיסה את גוף האוניה הוסר, כהגנה מפני [[מוקש|מוקשים]] [[מגנט|מגנטיים]]. הספינה יצאה לדרך ביום [[6 ביולי]], הגיעה לטורקיהלתורכיה ביום [[8 ביולי]] 1944, והמעפילים שעל סיפונה המשיכו לפלסטינה בדרך היבשה. על אף שהספינה נועדה לשאת כ-300 נוסעים בלבד, היא נשאה כ-750 איש, כשליש מהם ילדים. <ref> סילברסטון מציין כי על סיפון האונייההאוניה היו 725 איש. באנדרטה לזכר ההעפלה ב[[גן לונדון]] בטיילת בשל [[תל אביב]], וכן באתר [[עמותת חיל הים]] מצויין כי בספינה היו 735 מעפילים. רפפורט מציינת (עמ' 20) כי מספר הנוסעים היה 758, מתוכם 256 ילדים. Proudfoot גם הוא נוקב במספר 758 (עמ' 70) ואילו הטסגי מציין כי על סיפון האוניה היו 780 איש.</ref> בזמן העליה לספינה בנמל המוצא, לאחר שהועלו כ- 500 נוסעים, הפסיקו שלטונות הנמל את העליה לסיפון בטענה כי הספינה אינה יכולה לשאת נוסעים נוספים. העודף בנוסעים נוצר, בין השאר, מרשימות נוסעים כפולות - אלו של סוכנות הנסיעות ואלו של הסוכנות הציונית. השלכת מטען למים והתערבות של גורמים בהסתדרות הציונית הביאו לביטול הגזרה והמשך העליה לספינה.<ref>הטסגי. עמ' 118 - 123.</ref>
 
במהלך ההפלגה הבחינו נוסעים אחדים כי הספינה מתקרבת לנמל [[בורגס]], [[בולגריה]]. קבוצה מביניהם השתלטה על צוות הספינה והקברניט הציג בפניהם פקודה גרמנית המורה על השטת הספינה לנמל. לאחר משא ומתן קצר שולם לרב החובל שוחד על מנת שישיט את הספינה ליעדה המקורי. במהלך ההפלגה נפטר נוסע אחד ונולד תינוק אחד, ואילו שלושה - נטרפה עליהם דעתם.<ref>הטסגי. עמ' 174.</ref>