טאי זקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
הוספתי את פרופ' רות נבון מאוניברסיטת תל-אביב, כמגלה של מחלת טיי-זקס במבוגרים.
שורה 20:
בישראל, מסבסד [[משרד הבריאות]] [[בדיקות סקר גנטיות|בדיקת סקר גנטי]] לגילוי המחלה לכל אדם הרוצה בכך. אם האדם נמצא נשא, ייבדקו בשנית שני בני הזוג. אם שניהם ימצאו נשאים (והאישה ב[[הריון]] או שתיכנס להריון בעתיד) - יהיה צורך לבצע [[בדיקת מי שפיר]] או [[בדיקת סיסי שליה]] כדי לגלות אם ה[[עובר]] לוקה במחלה הקטלנית.
 
יש צורה נוספת של המחלה, המתבטאת רק בגיל מבוגר. צורה זו נקראת "הופעה מאוחרת של טאי-זקס (LOTS - Late Onset Tay-Sachs), ובשפה הרפואית-מקצועית מכונה גם "2- GM". מחלה זו אובחנה (ולמעשה התגלתה) רק בראשית [[שנות התשעים]] ע"י פרופ' רות נבון מאוניברסיטת תל-אביב. הקושי באבחון המחלה נובעיםנובע מכך שהתסמינים שלה דומים למחלות זקנהזיקנה, ובעיקר ל[[ניוון שרירים]]. המחלה יכולה להתבטא בקשיי תנועה, קשיי דיבור, ניוון [[מערכת העצבים|המערכת העצבית]] ובעיות נפשיות כגון [[הפרעה דו-קוטבית]] (מאניָה-דיפּרסיה ומאניה חריפה) ו[[סכיזופרניה]]. חשוב לדאוג לאבחון נכון של המחלה גם מפני שהטיפול התרופתי המקובל במחלות נפשיות התגלה כמזיק לחולה ומחמיר את מצבו במקום להיטיב לו.
למרות כל זאת, אדם הלוקה במצב זה יכול להמשיך לתפקד, בהתחשב במוגבלויותיו, ולרוב בסיוע משפחתו וחבריו. טיפול תרופתי מבוקר (לעיתים נדרש פיקוח והתערבות אסרטיבית לוודא שהחולה אינו מזניח את התרופות), משולב בהתאמת הסביבה לצרכיו יועיל להשתלבות החולה בחברה. כיוון שההתנוונות היא מתמשכת, נדרשת תשומת-לב להתאים את הסיוע למצב הנתון בכל עת.