עוף החול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
1. פיסוק אמריקאי; 2. דרישת מקורות; 3. יצירת גלריה. בבקשה אל תכניסו יצירות עכשוויות, בשביל זה יש את Google Image Search. הגלריה היא בשביל תמונות עם ערך היסטורי (שמתארות את תפיסת עוף החול במאות השונות), כמו זה שהוספתי (1583). כמובן, לא לשכוח לתת מקורות לתמונות.
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית
ישי120 (שיחה | תרומות)
פירוט דרך התחדשות עוף החול הנובעת המדרש, 2 שיטות.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 7:
 
==ביהדות==
על פי מדרש [[בראשית רבה]],{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|יט|ה}}}} עוף זה נקרא '''חול'''. המדרש מפרש את הפסוק מספר [[איוב]] ({{תנ"ך|איוב|כט|יח|ללא=ספר}}): "כחול ארבה ימים" כהתייחסות לעוף החול - ”עוף ושמו חול ולא נקנסה (כלומר נגזרה) עליו מיתה, שלא טעם מ[[עץ הדעת]] ולבסוף אלף שנה מתחדש וחוזר לנערותו.“ פירושהמדרש זהמביא מקובלמחלוקת גםלגבי עלשיטת מקצתהתחדשות חוקריעוף המקראהחול.{{מקור}} בפירושו<ref לבבלי{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קח|ב|מפרשname=רש"י}}}}:0" כותב/> רש"ילשיטת ששמו[[רבי ינאי (תנא)|רבי ינאי]], לאחר אלף שנות חיים יוצאת אש מקנו של העוףעוף ”אורשינאהחול -ושורפת אותו, ונשאר בו [[כביצה]], ואז חוזר עוף ושמוהחול חולומגדל בלשוןאברים המקראוחי. לשיטת [[רבי יודן ברבי שמעון]], ואינולאחר אלף שנות חיים גופו של עוף החול מתבלה ללא שריפה, "גופו כלה וכנפיו [[מריטת נוצות|מתמרטין]]" ונשאר בו [[כביצה]], ואז חוזר עוף החול מתומגדל לעולםאברים.
 
פירושים אלו מקובלים גם על מקצת חוקרי המקרא.{{מקור}} בפירושו לבבלי{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קח|ב|מפרש=רש"י}}}} כותב רש"י ששמו של העוף ”אורשינא - עוף ושמו חול בלשון המקרא, ואינו מת לעולם.“
 
ה[[מלבי"ם|מלבי״ם]] מציין את הופעת עוף החול בשירי עמים קדומים מלבד ביהדות:
שורה 15 ⟵ 17:
התלמוד הבבלי מבאר שעוף החול זכה ל[[חיי נצח]] על ידי ברכתו של [[נח|נוח]], כשכר על כך שלא ביקש מנוח מזון ב[[תיבת נח|תיבה]] משום שראה שהוא טרוד בהאכלת שאר החיות.<ref>סנהדרין דף ק"ח: ורש"י שם</ref>
 
ביהדות ישנן אגדות<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://mg.alhatorah.org/Parshan/R._Bachya/Bereshit/2.19#m7e0n6|הכותב=רבינו [[בחיי בן אשר]]|כותרת=מדרש רבינו בחיי (בראשית ב, יט)|אתר=https://mg.alhatorah.org|תאריך=}}</ref>{{דרושה הבהרה|סיבה=}} המקבילות לאגדות הפניקס, המיוחסות ל[[נשר]]ים (הנשרפים בכל עשר שנים וצומחים מחדש במשך עשרה מחזורים עד שמתים בגיל מאה), ולציפור בשם "גרופית" (לה מיוחסות תכונות מחזוריות הקשורות לגלגולי חיים ומוות. "גרופית" מופיעה בסיפורו של [[ש"י עגנון]], [[עידו ועינם]]).
 
==בנצרות==