בית יציב – הבדלי גרסאות

במקום מתקיימים לימודים מטעם [[האוניברסיטה הפתוחה]], השתלמויות מקצועיות של עובדי הוראה, וכן חוגים בנושאים שונים לילדים ולנוער.

 

בשנת [[1921]] היה במקום מחנה אוהלים של חלוצים יהודים. היה זה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]] בימים של חוסר עבודה. [[ועד הצירים]] של ההסתדרות הציונית, בא כוחו של היישוב היהודי בארץ ישראל, זכה במכרז לבניית בתי הקברות הצבאיים בארץ. מטעמו, זכו שלוש קבוצות של חלוצים בעבודת הבנייה של [[בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע]]. בית הקברות הוא מבין הגדולים מסוגו ונקברו בו 1,250 חללים (רק עשירית נפלו בעיר, השאר ברחבי הנגב). עבודת הבנייה של החלוצים זכתה לאישור רשמי של ממשלת המנדט:" העבודה בוצעה בידכם בדרך משביע רצון. העבודה בכללותה טובה". עבודת החלוצים הייתה הישג לעבודה העברית.

{{הערה|1=מקור : אילן גל-פאר, '''בית הקברות הצבאי בבאר שבע: שני מאבקים''', ספר [[זאב וילנאי]], מבחר מאמרים בידיעת הארץ, חלק ב, עמודים 216–224, ערך: [[אלי שילר]], [[הוצאת אריאל|הוצאת ספרים "אריאל"]], ירושלים, 1987}}

 

בשלהי [[1953]] הוקם בית יציב,{{הערה|{{דבר||בשולי דברים - בית יציב|19531231|33}}}} בין היוזמים של הקמתו היו [[אברהם הרצפלד]]{{הערה|{{דבר||אברהם הרצפלד - אזרח כבוד של באר שבע|19690829|95}}}} ו[[גרשון אוסטרובסקי]] שניהל אותו מיום הקמתו במשך עשרות שנים.{{הערה|{{דבר||80 לגרשון אוסטרובסקי - הקים את בית יציב שדות ולב בב"ש ומשמש יו"ר הנהלתו עד היום|19810130|61}}}}

 

== המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה במקצועות היהדות, הרוח והחברה ==

בשנת [[2008]] החלה לפעול [[התוכנית למנהיגות מדעית]] במסגרתה תלמידי חטיבות ביניים ותיכון בנגב לומדים ומלמדים בכיתות הנמוכות בבתי ספר (כל משתתף מתחייב להתנדב לכ 100 שעות שנתיות).

 

{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[התוכנית למנהיגות מדעית]]}}