חרסינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הייתה, ארצות הברית, ,, \1שנייה\2, צלזיוס, \1ניסיו\2\3, \1, תעשיי\1 |
Sunoftomorrow (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
||
שורה 7:
שמה של החרסינה בעברית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2018/10/10/%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%94/|הכותב=צוות האקדמיה|כותרת=חרסינה על שום מה?|אתר=האקדמיה ללשון עברית}}</ref> הוא [[הלחם]] של המילים [[חרס]] ו[[סין (אזור)|סין]], מכיוון שהומצאה בסין . גם בשפות רבות אחרות חרסינה קרויה על שם סין, למשל ב[[אנגלית]] היא מכונה לעיתים China. המילה "פורצלן" (מאנגלית: porcelain) הגיעה ללשונות אירופה מאיטלקית, porcellana, שם היא מופיעה לראשונה במאה ה-13, ומציינת צדף מסוג "[[פי-הכושי (חילזון)|פי-הכושי]]", וזה השם בו תיאר [[מרקו פולו]] את הכלים שראה בסין<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/art/porcelain|הכותב=-|כותרת=Porcelain|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה}}</ref>.הקשר לחרסינה הוא כנראה השקיפות המזכירה את הצדף.
בניגוד לכלי [[חרס]] אחרים, המאופיינים במשקל גבוה, עובי, אטימות לאור ונקבוביות, את החרסינה ניתן לעבד למוצרים דקים ביותר, שקופים למחצה, קלים ואטומים לנוזלים.
==היסטוריה==
ה[[סין (אזור)|סינים]] היו הראשונים שייצרו כלי חרסינה. ההתחלה הייתה כבר בתקופת [[שושלת טאנג]], ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]], אולם חרסינה באיכות גבוהה פותחה רק בתקופת שושלת יואן, ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]]. כלי החרסינה הסיניים נחשבו למוצרי יוקרה והיו מבוקשים ביותר בקרב ה[[אצולה]] ה[[אירופה|אירופית]]. אחד הסגנונות הפופולריים היה סגנון [[סנקאי]] (סגנון שלושת הצבעים), שהשפיע על עיצוב כלי הקרמיקה
בשל הביקוש הנרחב והמחיר הגבוה, נמשכו באירופה הניסיונות לחקות את החרסינה הסינית. בסקסוניה המאמצים הללו היוו משימה לאומית, בהובלת השליט המקומי, [[אוגוסט השני, מלך פולין|אוגוסט השני]], חובב אומנות מושבע. ב-[[1708]] הציעו {{קישור שפה|2=Ehrenfried Walter von Tschirnhaus|3=אהרנפריד ואלטר פון צ'ירנהאוס}} ו[[יוהאן פרידריך בטגר]] לערבב חרסית (קאולין) עם [[פצלת השדה]] (פטונטס)<ref>{{קישור כללי|כתובת=arxiv.org/abs/physics/060111|הכותב=C.M.Queroz, S. Agathopoulos|כותרת=The Discovery of European Porcelain Technology|אתר=אוניברסיטת קורנל|תאריך=17 בינואר 2006}}</ref>[[1708|.]] מרשם זה אומץ ואיפשר לראשונה ייצור חרסינה באירופה
כדי לייצר חרסינה<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=madehow.com|הכותב=-|כותרת=Porcelain|אתר=City-Data|תאריך=2011}}</ref> מערבבים יחד [[קאוליניט]] ו[[פצלת השדה]] מותכת, מסוג פטונטס, וטוחנים אותם לאבקה עדינה. לתערובת זו מוסיפים מים ומעצבים את הצורה את המוצר שורפים בתנור, בטמפרטורה גבוהה במיוחד - כ-1160 [[מעלות צלזיוס]]. לאחר השרפה מושחים זיגוג על המוצר ושורפים אותו בפעם השנייה, כדי להעניק לו את הברק הסופי. כלי החרסינה הראשונים היו לרוב לבנים וחסרי עיטורים, אך עם הזמן נוספו להם עיטורים רבים מסוגים שונים ובטכניקות שונות. האומנים הוסיפו את הציורים מתחת לזיגוג, בין השריפה הראשונה לשנייה. לפעמים, הציור על הכלי חייב שריפה שלישית, בטמפרטורה נמוכה יותר,740-820 מעלות צלזיוס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sites.google.com/site/vsxrzmhurgkpurmki/xehrvvxyurh|הכותב=הדס רז|כותרת=קצת על חרסינה ופורצלן|אתר=האתר של הדס רז}}</ref>
|