עלי פאשא – הבדלי גרסאות

מעמדו של עלי באימפריה העות'מאנית התחזק בהדרגה, וב-[[1787]] העניק לו ה[[סולטאני האימפריה העות'מאנית|סולטאן]] [[אבדילהמיט הראשון]] את פשאליק [[טריקלה]], כהוקרה על תמיכתו בו במלחמתו ב[[אוסטריה|אוסטרים]]. ב-[[1788]] השתלט על [[יואנינה]], שהייתה למקום מושבו, ובהמשך ניצל את חולשתה של האימפריה העות'מאנית באותה העתעת, כדי להשתלט על שטחים נוספים באלבניה, מערבבמערב [[יוון]] ווב[[פלופונסוס]].

[[מוסקופולה]]. בעיר זו, שהייתה מהגדולות והמשגשגות ב[[בלקן]], התגוררו כ-60 אלף תושבים, ומאז חורבנה לא התאוששה. ב-[[1798]] כבש את העיר [[פרווזה]] מידי הצרפתים, ולאחר מכן טבח בתושבי העיר כנקמה על התנגדותם לו. בסביבות אותה שנה הורה על [[הוצאה להורג|הוצאתם להורג]] של 739 תושבי הכפרים גארדיץ' והורמובה, שאבותיהם תקפו את אמו 40 שנה קודם לכן. ב-[[1808]] הוציא להורג לעיני כלכול את השודד היווני אנטוניס קטסנטוניס, באמצעות ריסוק עצמותיו ב[[פטיש]]. נערות יווניות ביואנינה הואשמו באקראי ב[[ניאוף]], והושלכו בתוך שק ל[[אגם יואנינה]].

ה[[לורד ביירון]], שביקר בארמונו של עלי פאשא ב-[[1809]], התרשם מעושרו, מנדיבותו ומ[[הכנסת אורחים|הכנסת האורחים]] שלו, אך גם תיאר אותו כ"עריץ חסר רחמים, שאחראי למעשים אכזריים ונוראים", וציין כי הוא "ברברי כשם שהוא לוחם מצליח"{{הערה|1="[http://www.albanianhistory.net/texts19/AH1809_1.html Lord Byron: Letters on Albania]", Texts and Documents of Albanian History (Robert Elsie ed.)}}.