עלי פאשא – הבדלי גרסאות

ב-[[1820]] הורה עלי פאשא על הוצאתו להורג של אחד מיריביו בקונסטנטינופול. [[מהמוט השני]] ראה בכך פגיעה בריבונותו, ודרש מעלי לוותר על כסאו, אך זה סירב להתפטר. בתגובה, שלח מהמוט השני כ-20 אלף חיילים ליואנינה בפיקודו של [[חורשיט אהמט פאשא]]. לאירועים אלה הייתה השפעה מכרעת על [[מלחמת העצמאות היוונית]], שהייתה בעיצומה, שכן הסטת הכוחות העות'מאניים לעבר יואנינה הקלה על היוונים במלחמתם באזורים אחרים.

כעבור שנתיים של קרבות, בינואר [[1822]], הצליחו שני סוכנים עות'מאניםמאניים להגיע לעלי פאשא, שהסתתר במנזר על האי שבאגם יואנינה. עלי סירב להיכנע, באומרו כי "ראשו לא ייכנע כראשו של עבד", אך לבסוף נורה למוות וראשו נשלח לסולטאן. הוא נקבר ב[[מאוזוליאום]] שהוקם בסמוך למסגד של יואנינה.