קרינת בטא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 53:
בשנת 1931, [[אנריקו פרמי]] שינה את שם ה"נייטרון" של פאולי ל"[[נייטרינו]]" ('נייטרון קטן' באיטלקית).פרמי חקר את קרינת בטא, פליטה של אלקטרונים מגרעין האטום, והציע את הבסיס התיאורטי לתופעה: נייטרון, החלקיק שגילה [[ג'יימס צ'דוויק]] (Chadwick) ב-1932, מתפרק לפרוטון, אלקטרון, וחלקיק נייטרלי קטן נוסף, שקיבל במעברת פרמי את הכינוי - "נייטרינו". ב-1933 פירסם פרמי את התיאוריה החשובה שלו לגבי התפרקות בטא, שם יישם את עקרונות מכניקת הקוונטים על חלקיקי חומר, בהנחה שניתן ליצור ולאיין אותם, בדיוק כמו קוונטים של האור במעברים אטומיים.
לפי פרמי, הניטרינו נוצרים בתהליך התפרקות הבטא, אינם קיימים בגרעין; וכך גם לגבי האלקטרונים. האינטראקציה של הניטרינו עם החומר הייתה כל כך חלשה שזיהויו באמצעות ניסיון היה קשה ביותר. עדות עקיפה נוספת לקיומו של הניטרינו הושגה על ידי צפייה ברתיעה של גרעינים שפלטו, לפי תיאוריה זו, ניטרינו לאחר קליטת אלקטרון. ניטרינו זוהה ישירות רק בשנת 1956 על ידי [[קלייד קואן]] ו[[פרדריק ריינס]] בניסוי הניטרינו של קואן-ריינס
<ref>{{cite journal
| |||