שארל השלישי, דוכס בורבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BotMultichill (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
ב-[[1507]] , שארל השלישי דוכס בורבון ליווה את [[לואי השנים עשר]] [[מלכי צרפת|מלך צרפת]] במסעו ל[[גנואה]] (שבצפון מערב [[איטליה]]), וב-[[1512]] נשלח על ידי המלך להגן על חבל בורגון בפני כוחותיו של [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]] [[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. ב-[[1515]] נתמנה למפקד העליון של הצבא הצרפתי על ידי [[פרנסואה הראשון]] מלך צרפת. באותה שנה פיקד על חיל החלוץ ב[[קרב מאריניאנו]] (בצפון איטליה) נגד כוחות האימפריה הרומית הקדושה, ונתמנה למושל העיר [[מילאנו]]. הגן על מילאנו בפני כוחות האימפריה אך ב-[[1518]] נקרא לשוב לצרפת.
 
ב-[[1521]] נפטרה אשתו של [[שארל השלישי]] והורישה לו את כל נחלות בית בורבון, מה שגרם לסכסוך בינו לבין המלך פרנסואה הראשון שדרש נחלות אלה לעצמו בזכות אמו. בעקבות סכסוך זה, כרת שארל השלישי דוכס בורבון, הסכם סודי עם [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ועם [[הנרי השמיני]] מלך אנגליה, שתכננו פלישה לצרפת. ההסכם נתגלה קודם זמנו ושארל השלישי נמלט לחצרו של [[קרל החמישי]] ונתמנה לסגן מפקד של צבא האימפריה באיטליה. ב-[[1525]] לחם נגד הצרפתים ב[[קרב פאביה]] (בצפון איטליה) שבו נפל המלך פרנסואה הראשון בשבי כוחות האימפריה ונלקח כאסיר ל[[מדריד]].
 
ב-[[1527]] פיקד על צבא שכירים ספרדי-גרמני שנשלח על ידי קרל החמישי נגד האפיפיור [[קלמנס השביעי]], שנתמך על ידי הצרפתים. אך קרל החמישי לא דאג לשלם את משכורות החיילים, שפתחו ב[[שוד]] וב[[ביזה]] במדינת האפיפיור (בצפון ובמרכז איטליה) כדי לפצות את עצמם. ב-6 במאי 1527 הגיע שארל השלישי דוכס בורבון עם חייליו ל[[רומא]] וכבש את העיר, אך באותו יום נהרג בידי ה[[צורף]] וה[[פסל (מקצוע)|פסל]] האיטלקי [[בנוונוטו צ'ליני]], שהיה בן חסותו של האפיפיור קלמנס השביעי. אחרי מותו, בזזו חייליו את העיר (ביזת רומא).