מוריד הטל – הבדלי גרסאות

על פי עיקר הדין, המופיע ב{{משנה|תענית|א|א}}, ישנו חיוב להזכיר בחורף את גבורות הגשמים (כלומר, גבורת הקב"ה בהורדת [[גשם]]) בתוך [[ברכת גבורות]]. לעומת זאת, הזכרת טל לא נזכרת כלל במשנה או ב[[תוספתא]]. הגמרא מציינת כי אין חיוב להזכיר את ה[[טל]] וה[[רוח]], אך ישנה רשות לעשות זאת, בין בקיץ ובין בחורף. הטעם לכך שאין חובה להזכיר את הטל והרוח היא בגלל שהם קבועים תמיד ואינם נעצרים.{{הערה|{{בבלי|תענית|ג|א}}.}} למרות זאת, במרבית המנהגים כיום נהוג להזכיר בקיץ את גבורות הטל במקום גבורות הגשמים.

 

 

באופן חריג, סטו מנהגי ספרד בזה מפסקי הגאונים, וב[[נוסח הספרדים]] נהגו מאז ומעולם להזכיר טל בקיץ. גם ה[[רמב"ם]] פוסק שבקיץ אומרים מוריד הטל.{{הערה|{{רמב"ם|אהבה|תפילה וברכת כהנים|ב|טו}}.}} גם ב[[נוסח פרובנס]] נהגו להזכיר טל.{{הערה|רבי [[אברהם בן נתן]] הירחי, [[ספר המנהיג]], [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1600963954979&pagenum=27&book=9877 סי' נד], באתר [[אוצר החכמה]].}} לעומת זאת, ב[[נוסח אשכנז]] נהגו, כנראה מאז ומעולם, בעקבות סדר רב עמרם גאון שלא להזכיר טל בקיץ. ברם, לאחר התפשטות [[נוסח ספרד]] החסידי, החלו החסידים להזכיר טל, ובארץ ישראל, גם מתפללי נוסח אשכנז קבלו את המנהג הספרדי להזכיר טל.{{הערה|אולם, ב[[קהילת וויען]] בירושלים לא אומרים מוריד הטל, וכן בעוד כמה מקומות אחרים.}} מתפללי נוסח אשכנז בחו"ל נוהגים גם כיום בהתאם לנוסח אשכנז ולא מזכירים טל בקיץ. ב[[נוסח איטליה]] הקדום, כנראה הזכירו טל בהשפעת [[נוסח ארץ ישראל]], אך משהתקבל שם סדר רב עמרם גאון נהגו כבנוסח אשכנז ולא הזכירו טל. עם זאת, במאות האחרונות גברה ההשפעה הספרדית על נוסח איטליה וכיום נהוג בו להזכיר טל.{{הערה|במחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=30, עמ' 30] לא נזכר טל, אך במחזור שד"ל הוא מופיע.}} ב[[נוסח צרפת]] כנראה היו מנהגים חלוקים, היו שלא הזכירו טל בהתאם לנוסח אשכנז, והיו שהזכירו טל בהשפעת הרמב"ם ומנהגי ספרד ופרובנס.{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יונה פרנקל]]|מחזור לפסח כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם|602836|ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' יז–יח||עמוד=15}}.}}