תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏[[גלאט]]: תגובה
שורה 10:
בענין עריכתך בערך גלאט. רוב דברי הרמ"א בכל מקום זה מנהגי האשכנזים. הוא התבסס על מנהגי הפסיקה האשכנזיים, כמו גם על מנהגים בפועל, כך שלא ראיתי טעם רב בציון העובדה שהוא מביא זאת כמנהג, אך לזאת נניח. השאלה שלי היא היכן ראית שהרמ"א עצמו מחמיר יותר מהב"י בנושא? (ובניגוד למנהג האשכנזים שהביא). תודה רבה מראש [[משתמש:יחזקאל ש.|יחזקאל ש.]] 12:30, 10 ביוני 2007 (IDT)
 
שו"ע: "יש מי שאומר שהבודק יכניס ידו בבהמה בזריזות בלא רפיון ידים, ואם נתפרקה שום סרכא כשמכניס הבודק ידו, מוציא הריאה לחוץ ובודקה, אם היא סרכא ימצא ראשה בריאה או בדופן; ואם לאו, רירא היא וכשרה[...].
הגה: [...] ו'''יש מקומות''' שאין נוהגין למעך ולמשמש בסרכות הורדא אם נסרכה למקום אחר, וכל מקום שתסרך - טריפה (כך שמע וכן נראה מלשון הר"ד ן' חייא שבב"י);
ו'''יש מקומות''' שנהגו להקל גם בזה;
ו'''לי נראה''' כסברא הראשונה שלא למעך בורדא ובכל סרכות שהם שלא כסדרן [...];
אבל '''המנהג בעירנו''' למשמש ולמעך בכל הסרכות, ואין חילוק בין סרכא לסרכא;
ו'''נכון''' לחוש למה שכתבתי, אם לא בהפסד מרובה." (מתוך שו"ע יו"ד, ל"ט, יג)
שורה 21:
ו'''המנהג בעירנו''' למשמש בכל הסרכות, אף כל היום כולו.
[[משתמש:חיים נר שושן|חיים נר שושן]] 16:43, 22 ביוני 2007 (IDT)
::עדיין אינני מוצא היכן ראית שלפי הב"י מותר למשמש אף בסירכות שלא כסדרן. הוא כותב בסתם, רק הרמ"א מזכיר שיש מקילין אפי' בשלא כסדרן. עד כמה שהבנתי, זו תוספת קולא על מה שכבר נאמר, ואם כן לפי הב"י לא מדובר להקל עד כדי כך. תודה! [[משתמש:יחזקאל ש.|יחזקאל ש.]] 01:00, 24 ביוני 2007 (IDT)