החלוץ הצעיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: מפת קיבוצי ההכשרה של הסתדרות החלוץ בפולין משנת 1935, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, ינואר 2019
תקלדה
שורה 3:
הגורם להקמת החלוץ הצעיר הייתה התגברות ה[[עלייה]] ל[[ארץ ישראל]] בזמן [[העלייה הרביעית]]. סניפי החלוץ החלו להתרוקן והיה צורך לדאוג לכוח עבודה, כדי לקיים את הסניפים. גובשה ההכרה שיש צורך לחנך חלוצים מבין הצעירים שאינם כשרים עדיין לעליה ואשר יכלו להיות בסניפים מספר שנים, כך שניתן יהיה לשקוד על התפתחותם והכשרתם הרוחנית.
 
תנועת "[[השומר הצעיר]]" הייתה מועמדת להיות תנועת הנוער של החלוץ, אך אי הסכמה אידאולוגית בין ראשי תנועת "השומר הצעיר" להנהגת החלוץ מנעו זאת. "השומר הצעיר" לא הטיל על חבריו חובת הגשמה. למנהיגי החלוץ הצעיר לא הספיקה הצופיות הקלאסית והחינוך הפוליטי הקלאסי כפי שהתפתחותשהתפתחו ב[[אירופה]] במפלגות ה[[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] וה[[קומוניזם|קומוניסטיות]], הם שאפו לראות את בוגריהם מגיעים לארץ ישראל ומתנסים בחיי [[קיבוץ]] והגשמה.
 
המניעים האידיאיים חזקו את הזיקה של אבות "החלוץ הצעיר" לתנועת הפועלים הארצישראלית, ובייחוד ל"קיבוץ המאוחד". עם הקמתו של "[[הקיבוץ המאוחד]]" בשנת [[1927]] התחזקו הקשרים בין שליחיו והחלוץ הפולני. [[יצחק טבנקין]] וחבריו הטביעו את חותמם על החלוץ הצעיר. במצע האידאולוגי של התנועה נקבע כי "נשואות עינינו לתנועת שחרור הלאומי והסוציאלי בארץ ישראל"{{הערה|1=מתוך ספרו של לוי אריה שריד (1979). החלוץ ותנועות הנוער בפולין 1917–1939. הוצאת עם עובד.}}. עיקרי התנועה, כפי שנקבעו במחנות, בסמינרים, בימי עיון ובוועידות, היו: