ויקיפדיה:ביבליוגרפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 33573069 של מי-נהר (שיחה) הדיון גווע ללא התנגדות רצינית או מנומקת לגרסה זו, שזכתה לתמיכה רחבה בכמה דיונים. Yyy הבטיח פיליבסטר של עשרות התנגדויות ספציפיות ומנומקות אך לא קיים, וגם לא הגיב לתשובותיה של סיגטיף לטענותיו הספורות והכלליות מאד. הגיע הזמן לאמץ את המדיניות.
תגיות: ביטול שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
ביטול גרסה 33811001 של איתמראשפר (שיחה) ראה דף שיחה. הדרך לסיים עם זה פשוטה ומסודרת
תגיות: ביטול שוחזרה
שורה 79:
{{ויקיפדיה - מקורות}}
===בתחומים מדעיים===
לא כל המקורות שווים באיכותם. להלן רשימה של מקורות מועדפים, בסדר יורד של חשיבות:
==== דירוג עדיפות מקורות מדעיים ====
#מאמר [[ביקורת עמיתים|שפיט]] מסוג סקירה או [[מטא-אנליזה]] בכתב עת בעל [[אימפקט פקטור]] גבוה.
 
#מאמר שפיט בכתב עת בעל [[אימפקט פקטור]] גבוה.
1. '''בעדיפות הגבוהה ביותר:''' '''[[מאמר סקירה|מאמרי סקירה]] ו/או [[מטא-אנליזה]], שפורסמו ב[[כתב עת מדעי|כתבי עת מדעיים]] אשר עברו [[ביקורת עמיתים]]''', או פרסומים דומים אשר מסכמים מספר גדול של [[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]] אחרים. תוצאות במאמרים כאלו עוברות למעשה ביקורת עמיתים כפולה: פעם במאמר המקורי המדווח על כל תוצאה ופעם בסקירת התוצאות. בנוסף, מאמרים כאלו סוקרים תחום שלם או שאלה כללית, ולפיכך נוטים לייצג אותם באופן מאוזן ו[[ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית|נייטרלי]] יותר. מומלץ להסתמך על יותר ממאמר סקירה אחד בערך, בכדי להגדיל את מגוון המקורות ולהקטין עוד יותר את הסיכון להטייה.
#ספר שנכתב על ידי חוקר בעל שם, הפועל באופן קבוע במוסד מחקר מוכר (אוניברסיטה או מוסד שקול). כנ"ל מחקר שפורסם ב[[כתב עת מדעי]] או פורסם על ידי הכותב במדיה כלשהי, הזמינה לציבור (כלומר, לא הרצאה שהעביר בעל פה).
 
#ספר או פרסום שנכתב על ידי אדם בעל [[תואר גבוה]] בתחום עליו כתב, אך אין לו תפקיד רשמי וקבוע (למשל מדובר ב[[מרצה מן החוץ]]) במוסד מחקר.
2. '''בעדיפות גבוהה:''' '''[[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]] שעברו ביקורת עמיתים ומדווחים על תוצאות מחקרים''' (research papers). מאמרי תוצאות אינם בעדיפות הגבוהה ביותר רק מכיוון שבדרך-כלל הם בודקים שאלה ספציפית במספר קטן של [[ניסוי|ניסויים]] או [[תצפית מדעית|תצפיות]], ואינם מחוייבים להציג את התחום כולו באופן מאוזן. לכן מומלץ להסתמך עליהם בשאלות הספציפיות שאותן חקרו, וכן כאשר יש להם חשיבות היסטורית, למשל מאמר שדיווח לראשונה על תגלית מדעית חשובה.
#ספרים שנכתבו לפני ביסוס המדעים כתחומים מחקריים. לדוגמה: ספרים של [[פלוטארכוס]]. ספרים אלה כפופים לפרשנות מודרנית ואין להשתמש בהם לציטוט ישיר בלי בדיקה מקדימה במקורות מודרניים.
 
#עיתונות ובלוגים מקצועיים: מקורות אלה טובים בעיקר לאירועים חדשותיים שטרם נחקרו על ידי האוניברסיטאות או שהמחקרים אודותיהם טרם פורסמו.
3. '''בעדיפות גבוהה:''' '''הצהרות, דו"חות, [[מסמך עמדה|ניירות עמדה]] ומדריכים רשמיים של מוסדות מדעיים ראשיים''' ברמה ארצית ועולמית, כגון [[אגודה מדעית|אגודות מדעיות]] ורפואיות גדולות, חברות מדעיות ואקדמיות לאומיות, תאגידים וסוכנויות מדעיות לאומיות, '''בתנאי שתחומן רלוונטי לנושא הערך'''. דוגמה טיפוסית היא ה-[[DSM]], ספר האבחנות הפסיכיאטרי מטעם [[האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה]]. מסמכים רשמיים כאלו אמינים מכיוון שמדענים רבים עומדים מאחוריהם, אך גם הם עלולים לסבול מהטיות מסויימות. למשל: אגודה מדעית או סוכנות מדעית בארצות הברית עלולה לתת משקל יתר למחקרים ותגליות של מדענים אמריקנים, או לעמדות מדעיות המקובלות בארצות הברית.
 
4. '''בעדיפות בינונית:''' '''מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים''' אבל אינם מאמרי סקירה או תוצאות, אלא '''מציגים [[תאוריה]], [[השערה (מדע)|השערה]], רעיון, [[מודל]] או [[סימולציה]]''' אשר לא אושרו די צורכם באופן מדעי אמפירי. בהסתמכות עליהם בערך ויקיפדיה חשוב לציין את מעמדם זה, ואין לתת להם משקל דומה לאלו של תוצאות מבוססות בתצפיות או בניסויים.
 
5. '''בעדיפות בינונית: ספרי לימוד מדעיים''' ברמה אוניברסיטאית, וספרים מדעיים ברמה אוניברסיטאית, שהם לפעמים '''קבצי מאמרים''' ממחברים שונים. מקורות כאלו בדרך כלל עוברים ביקורת עמיתים בתוך המוסד בו פורסמו, שנוטה להיות פחות מחמירה מביקורת עמיתים של כתבי-עת מדעיים וקשה לוודא אותה. ספרי לימוד בדרך-כלל משתדלים לכלול רק מידע אמין וממוסמך, אך לא תמיד מייצגים היטב את כל התחום, לעיתים אינם מעודכנים בתוצאות המחקר האחרונות (בפרט כשהם ישנים), ועלולים להיות מוטים לטובת מוסד או מערכת חינוך מסויימים שבשבילם נכתבו. '''מוטב שלא להסתמך על ספרי לימוד ברמת [[בית ספר תיכון]] ומטה'''.
 
6. '''בעדיפות בינונית:''' '''ספרי מדע''' או '''[[מדע פופולרי]]''' '''שנכתבו על-ידי מומחים בתחומם'''. ספרי מדע מקצועיים בהוצאות מדעיות מכובדות לעיתים עוברים ביקורת עמיתים פנימית שקשה לוודא אותה. ספרי מדע פופולרי בדרך כלל אינם עוברים ביקורת עמיתים, ומוטב להציגם בערך ויקיפדיה כעמדת המחברים, אך לעיתים הם מצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים סבוכים לציבור. ספרים באיכות גבוהה תכופות יסתמכו על מקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ואז עדיף לצטט ישירות מקורות אלו, במקום או בנוסף לספר. '''מוטב שלא להסתמך על ספרי מדע פופולרי מאת עיתונאי מדע''', ובמיוחד מאת מחברים החסרים לחלוטין הכשרה מדעית, אלא כאשר יש להם מוניטין של איכות מדעית, ו/או כאשר הם מראיינים ישירות מומחים בנושא.
 
7. '''בעדיפות בינונית:''' '''[[סקר|סקרי]] דעת קהל ובייחוד סקרי הקהילה המדעית אשר פורסמו כמאמרים עם ביקורת עמיתים'''. במצבים בהם יש '''מחלוקת''' על '''עמדות הקהילה המדעית''' ו/או על '''עמדות הציבור''', למאמרים כאלו יכולה להיות חשיבות רבה לערך. '''סקרים אשר לא עברו ביקורת עמיתים הם בעדיפות נמוכה עד בלתי-ראויים''', בעיקר כתלות במוניטין של המוסד עורך הסקר ומציאות מקור מוסמך לגבי המתודולוגיה שלו, כגון נוסח השאלות שנשאלו, מספר המשתתפים, אחוז המשיבים ושולי הטעות הצפויים.
 
8. '''בעדיפות נמוכה:''' '''כתבות בעיתונות מדעית''', באתרי אינטרנט מדעיים כגון אתרי מוזיאונים, ב[[בלוג]]ים של אנשי מדע, ובערוצי [[יוטיוב]] רשמיים של ארגונים מדעיים וחינוכיים כגון [[PBS]]. מקורות כאלו אינם עוברים ביקורת עמיתים, אך לעיתים נוצרים על-ידי מומחים, עורכים או עיתונאי מדע המצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים לציבור, והם עשויים להסתייע בתמונות, סרטים, אנימציה ואמצעי המחשה אחרים הנדירים במקורות מדעיים רגילים. במקרים כאלו רצוי להסתמך עליהם בנוסף למקור בעדיפות גבוהה יותר. גם במדורי החדשות של כתבי-עת מדעיים יוקרתיים כמו [[Science|סיינס]] ו[[נייצ'ר]] מופיעים ידיעות חדשותיות, כתבות וראיונות עתונאיים, וטורי '''דעות העורכים''', ויש להתייחס אליהם ככאלו, ולא כאל מאמרים שעברו ביקורת עמיתים בכתב-עת יוקרתי. '''סימן טוב לכתבה איכותית הוא ציטוט ו/או קישור אינטרנטי למקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ובמקרים כאלו עדיף להסתמך גם על מקורות אלו'''.
9. '''בעדיפות נמוכה:''' '''[[הרצאה|הרצאות]]''' ו'''[[מצגת|מצגות]]''' של '''מומחים ואנשי מדע''' ב[[צילום הרצאות בווידאו|שיעורים מוקלטים]], ב[[כנס|וועידות]] מדעיות ובארועים רשמיים אחרים. בדרך-כלל אינן עוברות ביקורת עמיתים, ויש להציגן כעמדת המחברים. מוטב להחליפן במקור בעדיפות גבוהה יותר של אותם המדענים, אך יש לשים לב שהם עשויים להתנסח באופן זהיר ומדויק יותר במקור כתוב שעובר ביקורת עמיתים. [[ריאיון עיתונאי|ראיונות עיתונאיים]] עם אנשי מדע מוטב להציג רק בקישורים חיצוניים.
 
10. '''בעדיפות נמוכה:''' '''תזות ל[[דוקטורט]]''' ועבודות לתארים דומים. השיפוט שלהן משתנה מאוד במוסדות שונים, ואיננו בגדר ביקורת עמיתים בלתי-תלוייה. עבודות כאלו בדרך-כלל זמינות לקריאה רק בספריית האוניברסיטה שבה נערכו, וקשה להבטיח את אמינותם של עותקים אחרים, למשל קובץ שהועלה לרשת או נשלח על-ידי המחבר. תוכן שהופיע בעבודת דוקטורט תכופות פורסם גם כמאמר בכתב-עת שעבר ביקורת עמיתים, או לעיתים כספר, ומוטב לחפש ולהעדיף מקור כזה. '''מוטב להימנע מ[[עבודה סמינריונית|עבודות סמינריוניות]] ומחומרי לימוד אקדמיים בלתי-רשמיים'''.
 
11. '''מוטב להימנע:''' '''הודעות לעיתונות''' של אוניברסיטאות ומכונים מדעיים. ככלל הודעות כאלו אינן עוברות ביקורת עמיתים, ותכופות הן מנוסחות על ידי אנשי תקשורת ויחסי ציבור שאינם מדענים, במטרה להשיג [[מדרוג (רייטינג)|רייטינג]] בתקשורת ולפרסם את השגי האוניברסיטה. ככאלו הן עלולות להיות סנסציוניות, בלתי מדויקות ומוטות. לפעמים הן מקדימות פרסום מאמרים מדעיים על תגליות בעלות עניין חדשותי, בכוונה למשוך את תשומת לב התקשורת, ואז ישנו פיתוי להסתמך עליהן כמקורות בלעדיים ל[[סקופ]]ים, אך '''בויקיפדיה מוטב לעמוד בפיתוי לפרסם סקופ, ולהמתין בסבלנות לפרסום מדעי שעבר ביקורת עמיתים'''.
 
12. '''מוטב להימנע:''' כתבות '''בעיתונות הרגילה ובעיתונות אינטרנט''': נכתבות על-ידי עיתונאים שבדרך-כלל חסרים ידע או עניין מדעי בתחום הרלוונטי, ונוטות לחוסר דיוק ושטחיות סנסציוניות, בייחוד בכותרת, שבעתונות הכתובה תכופות מנוסחת על ידי עורך שלא כתב את הכתבה עצמה, בכפוף לשיקולי [[קליקבייט|משיכת קוראים]], שטח בדף העיתון וכדומה. גם כאשר כתבה עתונאית נכתבת על-ידי מומחה או מראיינת מומחה, יש להציג את הדברים כדעתו בלבד.
 
13. '''מוטב להימנע:''' מחקר מקורי שלא עבר ביקורת עמיתים ו'''נערך על-ידי בלתי-מומחים''', או על-ידי מדענים מתחומים שאינם רלוונטיים לנושא הערך, ובמיוחד כאשר מסקנתו מנוגדת לקונצנזוס המדעי בתחום כיום. מנגנון ביקורת העמיתים המדעי אמנם בודק עניינית את תוכן המאמר, ולא את הכשרת מחבריו, אשר עשויים להיות לא-אקדמאים או חוקרים מתחומים אחרים. הישגים מדעיים רבים וחשובים נעשו על-ידי חובבים מוכשרים, או על-ידי מומחים חסרי תואר אקדמי בתחום, במיוחד באותם נושאים שבעת עריכת המחקר לא היה בהם בסיס מדעי חזק. אך בערך אנציקלופדי מוטב לא לסמוך טענה מדעית על מחקר מאת בלתי-מומחים אשר לא עבר ביקורת עמיתים, או לחלופין זכה בדיעבד להכרה אקדמית. ניתן כמובן לצטט מחקר כזה אם הוא נושא הערך, או שיש לו חשיבות היסטורית לערך, ובמקרה כזה רצוי להבהיר את מעמדו בקונצנזוס המדעי הנוכחי.
 
14. '''להתרחק כמו מאש:''' תוכן אינטרנטי מאת '''מחברים אנונימיים''', או כאשר לא ניתן לבדוק ולאשר את זהותם ומומחיותם, או כאשר ידוע שאינם מומחים לנושא. אנונימיות טיפוסית לתוכן ב[[יוטיוב]], ב[[פורום (אינטרנט)|פורומים אינטרנטיים]], וב[[רשת חברתית|רשתות חברתיות]]. אמינות מקורות אנונימיים חשודה אף יותר מאשר זו של כתבות בעיתונות. המידע בהם תכופות שגוי, מעוות ואף שקרי במתכוון לצורך רייטינג, או על מנת לתמוך באג'נדה כלשהי. בנוסף הם עלולים להפר [[זכויות יוצרים]], נושא שויקיפדיה מקפידה בו.
 
==== תכונות מועדפות====
 
מספר תכונות אפשריות של מקור מדעי הן רצויות, ובמידת האפשר יש להעדיף אותן. בייחוד כאשר ישנה התלבטות בין מקורות עם רמת אמינות ועדיפות דומה (ראו סעיף א), רצוי להעדיף את אלו המבטאים יותר מן התכונות הבאות:
 
1. '''רלוונטיות:''' לכל טענה בערך וויקיפדיה מוטב למצוא את המקור אשר שייך לה ביותר, גם אם לשם כך יש צורך להתפשר על רמת עדיפות מעט נמוכה יותר. באופן המיטבי, הסימוכין לטענה ספציפית בערך יהיה מאמר אשר בדק אותה ישירות, ו'''מכריז על הבדיקה והתוצאה כבר בכותרת ו/או בתקציר'''. אם למשל הטענה נזכרת כבדרך-אגב בעמוד 27 של המקור, עדיף לחפש מקור רלוונטי יותר. אם בכל-זאת מסתמכים על טענה החבויה בספר או במסמך ארוך אחר, יש לציין בהערת השוליים גם את העמוד ו/או הפרק שבהם נעשתה, כדי לאפשר לקורא למצוא אותה.
 
2. '''בהירות:''' מחברים, מקורות ואתרים מסויימים מצטיינים ב'''הנגשת נושאים סבוכים לציבור הרחב''', בשפה בהירה וקולחת, ובאמצעי המחשה ויזואליים עשירים. בויקיפדיה העברית, מקור הכתוב בשפה העברית אף הוא יתרון בהירות. במידת האפשר כדאי להעדיף מקורות כאלו, אך לוודא שהבהירות לא תבוא על חשבון אמינות ודיוק מדעי. ניתן לסמוך טענה על יותר ממקור אחד, אם חלק מן המקורות מצטיינים בדיוק מדעי ואחרים בבהירות.
3. '''עדכניות:''' במידת האפשר יש להעדיף מקורות עדכניים יותר מן השנים האחרונות. נושאים מדעיים מסויימים מתחדשים בקצב כה מהיר, שמאמר מדעי מלפני עשרים ואפילו עשר שנים בלבד כבר עלול להיות מיושן. בכל מקרה, בכל הסתמכות על מקור מדעי (או אחר) חיוני '''לציין את שנת פרסומו'''.
 
4. '''נגישות:''' במידת האפשר יש להעדיף מקורות שבהם כל התוכן נגיש ל'''קריאה חופשית ברשת'''. בכמה מכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר כיום, גוף המאמר (ולא רק הכותרת ו/או התקציר) חופשי לקריאה, בחלקם לאחר תקופה מסויימת מאז פרסומו. לפעמים גוף המאמר זמין באתר המחברים.
 
5. '''יוקרה:''' גם לפרסומים מדעיים יש צורות שונות של דירוג יוקרה, למשל יוקרת כתב העת, [[אימפקט פקטור]] שניתן בדרך-כלל לברר בערך וויקיפדיה או אתר האינטרנט שלו, מחבר או מוסד בעלי-שם בתחומם, ומספר הציטוטים של מאמר שניתן לבדוק למשל ב[[גוגל סקולר]]. '''יוקרה אינה מעידה בהכרח על איכות מדעית, אך עשויה להעיד על מידת ההשפעה שהיתה לפרסום על שאר התחום המדעי שלו'''. לכן לא כדאי להעניק ליוקרה מדעית משקל גדול, אך במקרה של מאמרים דומים בדירוג העדיפות ניתן להעדיף את היוקרתיים יותר.
 
===בנושאים כלליים===