המועצה הפשיסטית העליונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ארגון}}
'''המועצה הפאשיסטיתהפשיסטית העליונה''' (ב[[איטלקית]]: "Gran Consiglio del Fascismo") הייתה גוף שלטוני ב[[איטליה]] בימי שלטון [[המפלגה הפשיסטית הלאומית|המפלגה הפשיסטית]] בהנהגת [[בניטו מוסוליני]].
[[קובץ:Benito Mussolini in 1937.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[בניטו מוסוליני]], בסביבות השנים [[1941]] עד [[1943]]]]
מועצה זו, שנוצרה {{מונחון|כאורגן|רכיב, איבר, גוף נסמך}} של המפלגה הפאשיסטיתהפשיסטית ב-[[1923]], והפכה לאורגן של המדינה ב-[[1928]] הייתה בעלת סמכויות נרחבות, ובסופו של דבר, זו שהדיחה את הרודן מוסוליני, והביאה לסיום המשטר הפאשיסטיהפשיסטי באיטליה.
במועצה היו חברים האנשים הבאים:
* [[ראש ממשלת איטליה]], שהיה באותה התקופה [[בניטו מוסוליני]].
* "הארבעה" (Quadrumvir) - מנהיגיו ההיסטוריים של [[המצעד על רומא]] בשנת [[1922]] "שהעלה" לשלטון את המפלגה הפאשיסטיתהפשיסטית - [[מיקלה ביאנקי]], [[אמיליו דה בונו]], [[צ'זארה מריה דה וקי]] ו[[איטלו באלבו]].
* נשיא [[הסנאט של איטליה]] ויושב ראש [[בית הנבחרים של איטליה]].
* שר המשפטים, שר החוץ, שר החקלאות, שר החינוך, שר ה[[קורפורטיזם|קורפורציות]] ושר התרבות העממית.
שורה 21:
באופן תאורטי, הייתה המועצה הגוף המחוקק העליון באיטליה, ונועדה להחליף את הפרלמנט. אך מוסוליני לא כינס את המועצה משנת [[1939]] ועד שנת [[1943]], שנים בהן התקבלו החלטות גורליות בנוגע למדיניות החוץ של איטליה, ובמיוחד בשאלת השתתפותה ב[[מלחמת העולם השנייה]] כצד פעיל לצדה של [[גרמניה הנאצית]]. החלטות אלו הביאו לשורה של מפלות מדיניות וצבאיות, שהגיעו לשיאן עם [[פלישת בעלות הברית לסיציליה]] ביולי 1943, שנראתה כהכנה לפלישה לאיטליה עצמה.
 
כינוסה של המועצה, ביזמת אישים שסברו כי יש להדיח את מוסוליני, ובהם שר החוץ לשעבר, [[דינו גראנדי]] ב-[[24 ביולי]] [[1943]], היה פעולתה החשובה ביותר. בישיבה מרתונית בת תשע שעות (שנפתחה, ככל ישיבות המועצה, בקריאה "יחי הדוצ'ה", ובנאום בן שעתיים של מוסוליני), העזו אישים כ[[גליאצו צ'אנו]] ודינו גראנדי, להתריס בפני מוסוליני, ולהעלות הצעת הצבעה על הדחתו מתפקידו. הישיבה נמשכה אל תוך הלילה של [[25 ביולי]] 1943, ובסיומה הצביעה המועצה על הדחתו של מוסוליני ברוב של 19 קולות בעד, 8 נגד ונמנע אחד. למחרת ביקש מוסוליני להתקבל אצל המלך [[ויטוריו אמנואלה השלישי]]. המלך פיטר אותו, החליפו במרשל [[פייטרו באדוליו]], ושם אותו במעצר. כך, למעשה, בא ל[[נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה|קיצו המשטר הפאשיסטי באיטליה]]. ב-[[3 בספטמבר]] 1943 חתמה ממשלת באדוליו על [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה|הסכם שביתת נשק]] עם [[בעלות הברית]] שכלל [[כניעה ללא תנאי]]. כתוצאה מכך, נכבש חציה הצפוני של איטליה על ידי הגרמנים, והוקמה בו [[ממשלת בובות]] שכונתה [[הרפובליקה של סאלו]], בראשה העמידו הנאצים את מוסוליני (שבין השאר, פעל להוצאתם להורג של אלה שפעלו להדחתו). בחציה הדרומי של איטליה, שנכבש על ידי בעלות הברית, המשיכה לשלוט ממשלתו של באדוליו. במהלך [[1944]] הוחלפו באדוליו ובעלי התפקידים החשובים בממשלתו, בפוליטיקאים איטלקים שהתנגדו לפאשיזם, כאשר עוד בימי כהונת באדוליו ננקטו צעדים חוקתיים לפירוק המועצה הפאשיסטיתהפשיסטית העליונה, ולהסרת סמכויותיה.
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:איטליההמפלגה בתקופתהפשיסטית הפשיזםהלאומית]]