קערת השבעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הסרת כותרות ריקות, החלפות (אוכלוסייה)
שורה 3:
'''קערת [[השבעה (מאגיה)|השבעה]]''' היא סוג של חפץ מאגי או [[קמיע]] העשוי מ[[קערה|קערת]] [[חרס]] עליה נכתב טקסט שלו מיוחסות [[סגולה (יהדות)|סגולות]] שונות. קערות השבעה היו טכניקה נפוצה למאבק ב[[דמון|דמונים]] ב[[המאה הרביעית|מאות ה-4]] עד [[המאה השמינית|ה-8]], ובין היתר גם בקרב האוכלוסייה ה[[יהודי]]ת ב[[בבל]]. מטרת השימוש בקערות ההשבעה הייתה, על פי רוב, להגן על בעלי הקערות מפני [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ומזיקים. מטרות נוספות היו הגנה רפואית, מניעת הפלות, גרימת נזק לאדם אחר ועוד.
 
לא ברור מהו הטקס שבו נעשה שימוש בקערות ההשבעה, אך מרביתמעט הקערות שנמצאו בחפירות, נמצאו כאשרכך הןשהן קבורות עם פנים הקערה כלפי מטה.
 
קערות השבעה נתגלו במספר שפות, ביניהן [[מנדעית]] ו[[סורית]], אולם מרבית הקערות נכתבו ב[[ארמית בבלית]] וב[[כתב עברי|כתב מרובע]]. קערות בודדות נכתבו ב[[פרסית אמצעית]].
שורה 14:
גם תיעוד להיעלמות קערות ההשבעה מן הנוף התרבותי לוקה בחסר, אולם, הסברה המקובלת היא שעם הופעת האסלאם במאה ה־7, ושינויי התרבות שהביאה אתה, פסו מן העולם קערות ההשבעה.<ref name=":0" />
 
== אופןתהליך הייצור והכתיבה ==
=== גוף ההקערה ===
קערות המאגיה הן קערות חרס סטנדרטיות ביחס לזמנן ומקומן - גם בצורתן הפיזית וגם בהרכבן הכימי. על כן ההשערה המקובלת היא שקערות אלה נוצרו בבתי מלאכה שהתמחו ביצירת כלי חרס ולאחר מכן נמכרו למומחי ההשבעות. בניגוד לגופן של הקערות, בהחלט סביר להניח שהטקסטים עצמם נכתבו על ידי מומחים לדבר. המומחים לעניין זה דורשים גם מיומנות של כתיבה על פני מצע תלת ממדי ובנוסף גם יודעים ומסוגלים לכתוב את הטקסטים המאגיים עצמם.
קערות המאגיה הן קערות חרס סטנדרטיות ביחס לזמנן ומקומן - גם בצורתן הפיזית וגם בהרכבן הכימי. על כן ההשערה המקובלת היא שקערות אלה נוצרו בבתי מלאכה שהתמחו ביצירת כלי חרס ולאחר מכן נמכרו למומחי ההשבעות.
 
=== הטקסט ===
מתוך עיון בנוסחאות הטקסטים של הקערות, נראה שחלק מן הטקסטים מופיעים שוב ושוב ושהם מתבססים על מקורות מאגיים, אולם לא נמצאו מקורות המאששים טענה זו.
הטקסטים על גבי הקערות נכתבו בדיו באמצעות מכחול. הכתיבה נעשה בצידה הקעור של הקערה, על פי רוב, מן המרכז כלפי חוץ בספירלה, אולם לעיתים גם מן החוץ פנימה. הערות בודדות נכתבו על גב הקערה. בקערות היהודיות, הטקסט החיצוני כלל לרוב הוראות שימוש והנחיות למיקום הקערות. בקערות במנדעית, נכתב המשכו של הטקסט המאגי גם בצד החיצוני.
 
קערות המאגיה הן קערות חרס סטנדרטיות ביחס לזמנן ומקומן - גם בצורתן הפיזית וגם בהרכבן הכימי. על כן ההשערה המקובלת היא שקערות אלה נוצרו בבתי מלאכה שהתמחו ביצירת כלי חרס ולאחר מכן נמכרו למומחי ההשבעות. בניגוד לגופן של הקערות, בהחלט סביר להניח שהטקסטים עצמם נכתבו על ידי מומחים לדבר. המומחים לעניין זה דורשים גם מיומנות של כתיבה על פני מצע תלת ממדי ובנוסף גם יודעים ומסוגלים לכתוב את הטקסטים המאגיים עצמם.
 
=== הציור ===
כדי להעצים את נוסחת ההשבעה, בחלק מן הקערות נוספו לטקסטים המאגיים ציורים של שדים ו[[לילית (מיתולוגיה)|לילית]], כבולים בידיהם ורגליהם ואסורים בתוך מעגל מאגי. הדמות המצוירת מהווה בבואה כללית ומייצגת של כל השדים המנודים בטקסט ההשבעה. ציור דמותם של השדים ולילית על גבי הקערה, בתוספת מיקומם במעגל הקסמים, משמעותי מבחינת עיקור כוחם ומהווה תוספת מחזקת לשימוש בכינויים הטקסטואליים. יש קערות שהן חסרות טקסט ויש בהן ציורים, סמלים ו[[אות]]יות דומות לכתיבה אלפביתית.
 
=== הטקס ===
הטקסטים הכתובים לוו, ככל הנראה גם במעשה פולחני מאגי שמטרתו הייתה לצקת יתר תוקף לפעולת ההשבעה. ייתכן שהצד הפולחני היה חשוב ומורכב, אך ידיעתנו על היבט זה של פעולת ההשבעה לוקה בחסר ואין לנו ידיעות על האופן שבו הקערות מילאו את תפקידן.
 
== קערות השבעה יהודיות מבבל ==
חלק ניכר מהממצא של קערות ההשבעה הן קערות השבעה שמזוהות עם האוכלוסיההאוכלוסייה היהודית בבבל. רבות מן הקערות אינן מתוארכות ועל פי רוב הן מיוחסות לשלהי תקופת [[תלמוד בבלי|התלמוד]]. רק חלק קטן מן הקערות זכו לתארוך על פי [[מניין השטרות]] ובמקרים אלה הן מתוארכות למאה ה-6. בסך הכל ידוע כיום על כ-1,500 קערות כאלה אשר רק כמה מאות מתוכן התפרסמו. עיקר חשיבותו של הממצא הוא היותו החומר האפיגרפי היחיד שנותר מבבל בתקופה זו.
 
יצוין כי רבות מן הקערות הידועות כיום נמצאות בידיהם של אספנים פרטיים וסוחרי עתיקות ברחבי העולם. רבות מן הקערות הקיימות נמצאו כשהן שבורות לחתיכות וסביר להניח שהממצא שנותר כיום הוא שריד קטן למצאי רחב בהרבה שממנו לא נותרו שרידים.
 
=== מטרת הקערות ===
שורה 30 ⟵ 42:
 
== התפתחות המחקר ==
קערות ההשבעה הראשונות התפרסמו בשנת 1853 על ידי תומאס אליס (Thomas Ellis). בשנת 1913 פרסם ג'יימס מונטגומרי (Montgomery) חיבור רחב יריעה שכלל נוסחאות של ארבעים קערות וסקירה של עולם קערות ההשבעה כפי שנתגלו ב[[ניפור]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=James A. Montgomery|שם=Aramaic Incantation Texts from Nippur|שנת הוצאה=1913}}</ref> [[יעקב נחום אפשטיין]] פרסם רשימת תיקונים לחיבר של מונטגומרי. בשנת 1975 פרסם איזבל (Isbell) מהדורה של כל הקערות שהתפרסמו עד אז. יוסף נוה ושאול שקד פרסמו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 שני כרכים המכילים עוד עשרות טקסטים מתוך קערות השבעה. מאז תחילת שנות האלפיים, פורסמו עוד כמה מאות טקסטים מתוך קערות השבעה על ידי כמה חוקרים בתחום, ביניהם [[שאול שקד]], [[יוסף נוה]], דן לוין, סיאם בהיירו, משה מורגנשטרן, ג'יימס נתן פורד ואחרים.
 
פרסומן של הקערות משמש כר נרחב לפעולה בעיקר של בלשנים המתמחים בחקר הארמית, ובפרט, חקר הארמית הבבלית, כדי לזהות צורות לשוניות שלא נותר להן תיעוד במקורות מאוחרים.
 
== תוכן הקערות ==
כדי להעצים את נוסחת ההשבעה, בחלק מן הקערות נוספו לטקסטים המאגיים ציורים של שדים ו[[לילית (מיתולוגיה)|לילית]], כבולים בידיהם ורגליהם ואסורים בתוך מעגל מאגי. הדמות המצוירת מהווה בבואה כללית ומייצגת של כל השדים המנודים בטקסט ההשבעה. ציור דמותם של השדים ולילית על גבי הקערה, בתוספת מיקומם במעגל הקסמים, משמעותי מבחינת עיקור כוחם ומהווה תוספת מחזקת לשימוש בכינויים הטקסטואליים. יש קערות שהן חסרות טקסט ויש בהן ציורים, סמלים ו[[אות]]יות דומות לכתיבה אלפביתית.
 
קיימות נוסחאות שונות ומרשמים מגוונים, אולם באופן כללי קערות השבעה הן בעלות מבנה קבוע. סופר ההשבעות יכול היה ליצור שילובים מגוונים של ההשבעות, כך שהן היו דומות במבנה אך שונות בתוכן. הסופר השתמש בפסוקי ה[[מקרא]], בדברי [[חז"ל]] ובספרות יהודית עתיקה שלא השתמרה. הוא השתמש גם בשמות רבים של [[מלאך|מלאכים]], שדים ובעלי כוחות מיוחדים, כדי ליצור השבעה המתאימה לצרכיו של הלקוח.
 
תפקיד הקערות היה מגוון. רובן נרכשו לשם הגנה על הלקוח, משפחתו ורכושו. חלק מהקערות נועדו לרפא את הלקוח מן המחלה ממנה סבל. מבחינה זו, קערות ההשבעה משקפות שני תחומים השלובים זה בזה, מאגיה ו[[רפואה]]. השבעות רבות נועדו לרפואה – "אסותא", ובאותה מידה להצלה משדים ורוחות רעים.
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 49 ⟵ 54:
=== פרסומי קערות ===
<div class="mw-content-ltr">
* S. Bhayro, J. N. Ford, D. Levene and O. Saar, ''Aramaic Magic Bowls in the Vorderasiatisches Museum in Berlin: Descriptive List and Edition of Selected Texts'', [MRLA 7], Leiden and Boston: Brill, 2018
* J. N. Ford and M. Morgenstern, ''Aramaic Incantation Bowls in Museum Collections, I: The Frau Professor Hilprecht Collection of Babylonian Antiquities, Jena'', Leiden 2019
* D. Levene, ''A Corpus of Magic Bowls: Incantation Texts in Jewish Aramaic from Late Antiquity'', London 2003
שורה 56 ⟵ 61:
* J. Naveh and S. Shaked, ''Magic Spells and Formulae: Aramaic Incantations of Late Antiquity'', Jerusalem 1993
* S. Shaked, J. N. Ford and S. Bhayro, ''Aramaic Bowl Spells: Jewish Babylonian Aramaic Bowls'', I, Leiden 2013
* S. Shaked, J. N. Ford and S. Bhayro, ''Aramaic Bowl Spells: Jewish Babylonian Aramaic Bowls'', II, Leiden 2022</div>
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}