הצעת אי-אמון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 21:
===עד שנת 1996 ===
[[קובץ:Members of the oposition in the Knesset voting against Levy Eshkol cabinet, June 1963. D669-094.jpg|250px|ממוזער|[[בית פרומין]], [[26 ביוני]] [[1963]]. [[נחום לוין]], [[חיים כהן-מגורי]] ו[[אליעזר שוסטק]] (מימין לשמאל), חברי כנסת מטעם [[תנועת החרות]] שבאופוזיציה, מצביעים נגד [[ממשלת ישראל האחת עשרה]] אשר הציג ראש הממשלה [[לוי אשכול]] בפני [[מליאת הכנסת]].]]
עד כניסתו לתוקף של [[חוק הבחירה הישירה |החוק לבחירה ישירה לראשות הממשלה]] ב-1996, היה די ברוב רגיל ב[[הכנסת|כנסת]] על מנת להפיל את הממשלה. [[חוק יסוד: הממשלה]] מ-[[1968]] קבע (סעיף 24): "הביעה הכנסת לממשלה אי-אמון, יודיע על כך יושב-ראש הכנסת לנשיא המדינה, ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום הבעת אי-האמון"{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod1.htm חוקי יסוד]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. במקרה כזה על [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]]
הצעות אי-אמון הוגשו כמעט מדי שבוע, ושימשו לכלי עיקרי של האופוזיציה לניגוח הממשלה. אולם למרות הקלות החוקית של קבלת הצעות אי האמון, הצעה כזו הביאה רק פעם אחת להפלת ממשלה: ב-[[15 במרץ]] [[1990]], כאשר ממשלתו של [[יצחק שמיר]] נפלה במסגרת "[[התרגיל המסריח]]", ללא רוב מוחלט של חברי הכנסת, בזכות היעדרותם של חברי הכנסת מ[[מפלגת ש"ס]].
| |||