מיתוסים סינים של בריאה – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|כאשר השמיים והארץ עדיין לא היו מעוצבים, הכל עלה ועף, צלל והתעמק. כך נקראה ההתחלה הגדולה. ההתחלה הגדולה הפיקה את ה[[ערפילית]] הריקה. הערפילית הריקה ייצרה חלל-זמן, מרחב-זמן הניב את ה[[צ'י]] המקורי. גבול [מחולק] הצ'י המקורי. מה שהיה טהור ובהיר התפשט ליצירת גן עדן; מה שהיה כבד ועכום נדבק ליצירת כדור הארץ. זה קל למה שהוא טהור ועדין להתכנס אבל קשה עבור הכבדים והעכוסים להתכנס. לכן גיהינום הושלם תחילה; האדמה הייתה קבועה אחר כך. התמציות הסמוכות של שמיים וארץ הפיקו יין ויאנג. התמציות העילאיות של היין והיאנג גרמו לארבע העונות. התמציות הפזורות של ארבע העונות יצרו את שלל הדברים. הצ'י החם של יאנג שהצטבר ייצר אש; מהות הצ'י הלוהטת הפכה לשמש. הצ'י הקר של הין שהצטבר ייצר מים; המהות של צ'י מימי הפכה לירח. הצ'י הצף של תמציות השמש והירח עשה את הכוכבים והכוכבים. לשמיים שייכים השמש, הירח, הכוכבים, וכוכבי הלכת; לכדור הארץ שייכים מים ושיטפונות, אבק ואדמה.|מקור=חוואי נאן דזה, פרק 天文訓.}}

{{ציטוט|פעם, בתקופה שלפני כן היו שמים וארץ: היו רק תמונות ולא היו צורות. הכל היה מעורפל ואפל, מעורפל ולא ברור, חסר צורה וחסר צורה, ואיש אינו יודע את שערו. היו שתי רוחות שנולדו בעורכיות, האחת שהקימה את גן עדן והשנייה שבנתה את כדור הארץ. כה עצום! אף אחד לא יודע איפה הם בסופו של דבר. כה רחב! אף אחד לא יודע איפה הם סוף סוף נעצרים. לאחר מכן הם התבדלו בין היין והיאנג ונפרדו לשמונה כיווני הקרדינל. המשרד והמניב יצרו זה את זה; שלל הדברים שלאחר מכן קרם עור וגידים. האנרגיה החיונית העכורה הפכה ליצורים; האנרגיה החיונית המזוקקת הפכה לבני אדם.|חוואי נאן דזה, פרק 精神訓.}}

חוקרת התרבות אנה בירל מציעה שה[[דואליזם|דואליות]] המופשטת של היין-יאנג בין שני הרוחות או האלים הקדומים, עשוייםעשויה להיות "שריד של פרדיגמה מיתולוגית ותיקה בהרבה שהייתה אזשעברה רציונליזציה והופחתהודוללה", הדומהבדומה למיתוס הבריאה האכדי [[אנומה אליש]] המתחיל בסיפור על שתי ישויות קדמוניות, שתיהן גופי מים: [[אפסו]]{{אנ|Abzu}} - המים המתוקים ובת זוגו, המפלצת [[תיאמת]] - המים המלוחים{{הערה|Birrell, Anne (1993), Chinese Mythology: An Introduction, Baltimore: Johns Hopkins University Press P.93}}.