שחייה תחרותית – הבדלי גרסאות

הוסרו 21 בתים ,  לפני חודש
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
מ (הוספת קישור למדליית כסף)
(אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
 
{{תקציר פורטל|שחייה}}
[[קובץ:Alain Bernard WR on Lane 3.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[אלן ברנאר]] שובר [[שיא עולם]] ב-[[100 מטר חופשי]] במרץ 2008]]
'''שחייה תחרותית''' היא ענף [[ספורט אולימפי]] שמתבסס על [[שחייה|שחייה עממית]]. המטרה בשחייה תחרותית היא לקבוע את ה[[זמן]] ה[[מהירות|מהיר]] ביותר. שחייה, יחד עם [[אתלטיקה]] ו[[התעמלות]], נחשבים לענפי הספורט הפופולריים ביותר במשחקים האולימפיים.
 
ה[[פדרציית ספורט בינלאומית|פדרציה הבינלאומית]] לשחייה תחרותית בעולם היא [[הפדרציה הבינלאומית לשחייה|פינ"א]], אשר מנהלת גם את ענפי ה[[שחייה אמנותית|שחייה האמנותית]], [[שחייה במים פתוחים]], [[קפיצה למים]], [[קפיצה למים מגובה]] ו[[כדורמים]].
==מידות ומבנה הבריכה==
[[קובץ:KiphuthPool.jpg|שמאל|ממוזער|350px|בריכת השחייה של [[אוניברסיטת ייל]] שאורכה 25 יארד, כמקובל בארצות הברית ובשונה מרוב העולם]]
שאלת מידות ומבנה הבריכה היא בעלת משמעות רבה בשחייה, מכיוון שהיא יכולה להשפיע על תוצאות המשחה. בין כל בריכות השחייה נדרשת אחידות כדי שתוצאות זמן בבריכות שונות תוכלנה להיות בנות השוואה. בנוסף, נדרש שמרחקי השחייה בתחרויות הרשמיות בענף יהיו כפולה שלמה של אורך הבריכה. האולימפיאדה ורוב התחרויות הגדולות נערכות בבריכת 50 מטר (הנקראת גם [[בריכת שחייה אולימפית|בריכה אולימפית]] או בריכה ארוכה). בריכות אלה יקרות ודורשות יותר תחזוקה, ולכן אינן רווחיות תמיד למתקני ספורט מסחריים שיכולים לרצות את קהל המנויים שלהם גם בבריכות קטנות וזולות יותר. מסיבה זו רוב הבריכות בעולם הן באורך של 25 מטר (הנקראת גם בריכה קצרה) שאורכן בדיוק חצי מבריכה אולימפית. תוצאות בבריכות קצרות הן מהירות יותר מתוצאות בבריכות ארוכות מכיוון שבמשחים הנערכים בבריכות קצרות יש יותר [[#זינוקים, פניות, יציאות ונגיעות|פניות ויציאות]] מהירות וחסכניות באנרגיה.
 
ב[[ארצות הברית]], בה [[השיטה המטרית]] אינה מקובלת, בריכות רבות הן באורך של 25 [[יארד]] הקצרות במעט מבריכות של 25 מטר. מסיבה זו מנהיגים בארצות הברית עונת שחייה בבריכות יארדים בחורף ועונת שחייה בבריכות מטרים בקיץ.
ב'''סגנון החופשי''' (Freestyle) המתחרים יכולים לבחור לשחות בכל צורה שהם רוצים. מכיוון ש'''שחיית חתירה''' (Front crawl) נחשבת לצורת השחייה המהירה ביותר, שחייני החופשי נוהגים להשתמש בה בתחרויות. בשחיית החתירה החותר גורף את המים בעזרת שתי הידיים לסירוגין כך שתמיד יד אחת גורפת את המים, ומזיז את הרגלים, כל אחת בנפרד, למעלה ולמטה. ה[[נשימה]] מתבצעת לצדדים (אין חובה לנשום כל מספר תנועות קבוע).
 
כאשר שוחים את משחה ה[[#מעורב|מעורב]] מותר לבצע את הקטע החופשי בכל צורת שחייה השונה מפרפר, גב וחזה.
 
סגנון החופשי הוא הסגנון הראשון שאושר לשחייה בתחרויות. במשחקים האולימפיים מתחרים בסגנון החופשי בשישה מרחקים: 50, [[100 מטר חופשי|100]], 200, 400, 800 ו-1500 מטר.
 
===מעורב===
'''סגנון מעורב''' (Medley) הוא סוג משחה מיוחד המשלב את כל הסגנונות (פרפר, גב, חזה וחופשי). משחה מעורב נחלק לשני סוגים: "מעורב אישי" (מ"א) ו"מעורב קבוצתי" (מ"ק) על מעורב קבוצתי יורחב ב[[#שליחים|המשך]]. במשחה מעורב אישי על השחיין לבצע מרחק שווה בכל סגנון לפי הסדר הבא: פרפר, גב, חזה, חופשי. כל סגנון מקבל מרחק שווה בתוך משחה המעורב. לדוגמה במשחה 200 מטר מעורב יבצע השחיין 50 מטר בכל סגנון לפי סדר המעורב. שחיין המעורב חייב לעמוד בכל התקנות של כל סגנון בנפרד.
 
יוצא מן הכלל הוא סגנון חופשי שבתוך משחה מעורב, שנוספת לו מגבלה נוספת - איסור על שחייה בסגנונות פרפר, גב וחזה.
 
במשחקים האולימפיים מתחרים בשחיית מעורב בשני מרחקים: 200 מטר ו-400 מטר. באליפויות אחרות שנשחות בבריכות קצרות מתחרים גם במרחק של 100 מטר.
 
==שליחים==
'''משחה השליחים''' הוא משחה מיוחד, בו ארבעה שחיינים משתפים פעולה. בכל משחה שליחים משתתפים ארבעה שחיינים השייכים לאיזשהו [[ארגון]] משותף. סוג הארגון תלוי בתחרות והוא יכול להיות [[בית ספר]], [[אגודת ספורט|אגודה]], [[מדינה]] וכדומה. כל שחיין שוחה בתורו את המרחק שנקבע וכשהוא מסיים השחיין הבא מזנק למשחה. הזמן במשחה נמדד מרגע ההזנקה (של השחיין הראשון) ועד לרגע שהשחיין האחרון מסיים. לרוב לכל משחה שליחים יכולים להירשם שישה שחיינים כשארבעה מהם שוחים בפועל והשניים הנותרים משמשים כמחליפים. משחה השליחים מתחלק לשני סוגים:
;שליחים מעורב: נקרא גם מעורב קבוצתי. כל שחיין במשחה שוחה סגנון אחר לפי הסדר הבא: גב, חזה, פרפר, חופשי. הסדר שונה מהסדר במעורב אישי מכיוון שעל הגב להיות ראשון מכיוון שבו הזינוק הוא מתוך המים. במשחקים האולימפיים מתחרים במשחה המעורב הקבוצתי במרחק אחד: 4x100 מטר. באליפויות אחרות מתחרים גם במרחק של 4x50 מטר.
;שליחים חופשי: כל השחיינים במשחה שוחים בסגנון החופשי. במשחקים האולימפיים מתחרים במשחה שליחים חופשי בשני מרחקים: 4x100 ו-4x200 מטר. באליפויות אחרות מתחרים גם במרחק של 4x50 מטר.
 
* נשמע אות שלישי (שריקה, צפירה, ירייה או פקודה) - ברגע השמעת האות השלישי מופעל [[שעון עצר|שעון העצר]] המודד לשחיינים את התוצאה. מרגע זה מותר לשחיינים לקפוץ למים ולשחות.
 
הקפיצה בזינוק היא [[קפיצת ראש]]. בעת הקפיצה מנסים השחיינים לקפוץ כמה שיותר רחוק ולהיכנס למים בחדות המרבית. צורת הקפיצה הזאת נחשבת לצורת הקפיצה הכי [[הידרודינמיקה|הידרודינמית]], ולכן היא נחשבת לצורת הקפיצה האופטימלית. נוסף לכך, צורת קפיצה זו מאפשרת לשחיין להתחיל יציאה מימית במצב אופטימלי. ניתן להבדיל בין שני סוגי קפיצה עיקריים: קפיצה דו-רגלית וקפיצה חד-רגלית (או "זינוק פסיעה"). בקפיצה דו-רגלית מציב השחיין את שתי רגליו על שפת אדן הזינוק, גופו יוצר [[זווית]] של כ-90° בין ה[[שוק (איבר)|שוק]] ל[[ירך]]. פלג גופו העליון מתקפל קדימה מה[[אגן]] ומעלה וידיו יורדות בין הרגליים בכיפוף קטן, כאשר הן נוגעות בשפת האדן. בהישמע אות הקפיצה (האות השלישי), דוחף השחיין את האדן עם שתי רגליו יחד והוא יכול גם להיעזר בידיו. לאחר הדחיפה מעביר השחיין את ידיו למצב "חץ", מצב בו הידיים מתוחות לגמרי ו[[כף יד|כפות הידיים]] נמצאות אחת על השנייה. בקפיצה חד-רגלית מציב השחיין רגל אחת על שפת האדן ואת השנייה כחצי מטר מאחוריה. השחיין מכופף את ה[[ברך|ברכיים]] בזווית של כ-100° מעלות ופלג גופו העליון מתקפל קדימה מהאגן ומעלה. השחיין תופס את אדן הזינוק עם ידיו ומותח את כל גופו אחורנית כמו קפיץ. בהישמע אות הקפיצה (האות השלישי) מושך השחיין את שפת האדן ודוחף את האדן עם רגליו. לאחר הדחיפה מעביר השחיין את ידיו למצב "חץ" כמו בקפיצה הדו-רגלית.
 
'''פנייה''' היא נגיעה בקיר שהשחיין מבצע לאחר שסיים אורך בריכה כדי להחליף כיוון ולשחות שוב את אורך הבריכה. לכל סגנון ישנן תקנות שונות בקשר לפנייה. כל פנייה שיש בה גלגול נקראת "קיפר".{{הערה|בישראל קראו לסיבוב {{אנ|Tumble turn}} '''קיפּר''', עם פ' דגושה, שיבוש לשמו של [[אדולף קיפר]], עם פ' לא דגושה. מי שהמציא את הסיבוב הוא מאמנו של קיפר, [[טקס רוברטסון]] {{אנ|Tex Robertson}} שאימן את קיפר לאולימפיאדת ברלין 1936. הקרדיט על הסיבוב שייך לרוברטסון וגם לשחיין האמריקאי [[אל ונד וייג]] {{אנ|Al Vande Weghe}} שזכה במדליית כסף בברלין אחרי קיפר.}}. הפניות של שחיית החתירה וסגנון הגב וגם הפנייה שבין הגב לחזה בשחיית מעורב נחשבים קיפרים. כל הפניות מסתיימות בדחיפה מהקיר עם הרגליים ויציאה מימית.
 
'''יציאה מימית''' (מכונה גם '''יציאה תת-מימית''') היא רצף תנועות צלילה שמבוצעות לאחר זינוק ולאחר פנייה. לאחר סיום הזינוק או פנייה נמצא גופו של השחיין מתחת למים. במצב זה מבצע השחיין רצף פעולות, המשתנה מסגנון לסגנון, שמטרתן לנצל את התנופה של הדחיפה מהקיר ולהביא את השחיין כמה שיותר רחוק מהקיר בכמה שפחות זמן ובניצול מינימלי של [[אנרגיה]]. יציאת ה"דולפין" המימית של שחיית החופשי, סגנון הגב ופרפר נחשבת למצב ה[[הידרודינמיקה|הידרודינמי]] ביותר שגוף השחיין יכול להיות בו. לפי חוקת פינ"א, המרחק המקסימלי של יציאה מימית הוא 15 מטרים למעט בסגנון החזה. התקנה חוקקה בטענה שהשחיינים עלולים להתעלף מחוסר חמצן ובזבוז האנרגיה של היציאה המימית.
 
'''נגיעה''' היא הפעולה שמבצע השחיין כשהוא מגיע לקיר בסוף המשחה. הנגיעה משתנה מסגנון לסגנון ועליה לעמוד בכל התקנות של הסגנון שבו היא מבוצעת. {{עוגן|פיספוס}}לעיתים קרובות קורה שהשחיין "מפספס" את הנגיעה. הכוונה למצב בו השחיין מגיע למצב בו הוא רחוק מדי מהקיר בשביל לגעת בו אבל קרוב מדי אל הקיר בשביל לבצע עוד תנועת ידיים. לרוב במצב כזה נותן השחיין בעיטה חזקה במים שמביאה אותו לקיר, הבעיטה חייבת לעמוד בתקנות של הסגנון אותו השחיין שוחה. ברגע הנגיעה נעצר שעון העצר שמודד לשחיינים את התוצאה.
 
התוצאה של השחיין היא הזמן שעבר מרגע השמעת האות השלישי של הזינוק עד שהשחיין גומר לשחות את כל המרחק ונוגע בקיר.
הפנייה בסגנון החזה מתבצעת בשלבים הבאים:
* השחיין מתקרב לקיר הבריכה עד שהוא מגיע למרחק של כחצי מטר מהקיר (תלוי בגובה השחיין) וגורף בחוזקה עם שתי ידיו.
* השחיין שולח את שתי ידיו קדימה יחד כדי לגעת בקיר.
* השחיין נוגע בקיר עם שתי ידיו בו זמנית. אם השחיין לא יגע עם שתי ידיו בו זמנית הוא ייפסל.
* השחיין מעביר את ידיו אחורה ואת רגליו קדימה כך שהן יגעו בקיר.
* השחיין ממקם את ידיו במצב "חץ", דוחף את הקיר עם רגליו ומתחיל את היציאה המימית.
* לאחר הזינוק או פנייה השחיין נמצא במצב "חץ".
* השחיין גורף בו זמנית עם ידיו ומעביר אותן בתנועה רציפה ממצב שהן מתוחות לפני הראש למצב בו הן נמצאות לצידי הגוף.
* בזמן הגריפה השחיין יכול לעשות תנועת "דולפין" אחת ברגליים בשלבים מסוימים-
#כאשר השחיין פותח את הידיים.
#לקראת סוף הגריפה.
* לאחר בעיטת הדולפין מבצע השחיין תנועה יחידה של הרגליים בסגנון החזה המוציאה אותו מן המים.
 
בדומה לפנייה גם הנגיעה בסגנון החזה חייבת להתבצע עם שתי ידיים בו זמנית. הסיכוי שהנגיעה "תפספס" גבוה יחסית כיוון שמחזור התנועות של סגנון החזה ארוך.
* נשמע אות שני, שריקה ארוכה - כל השחיינים נכנסים לתוך המים.
* נשמע אות שלישי, שריקה ארוכה - כל השחיינים נכנסים ל"מצב זינוק"; מצב בו השחיינים מחזיקים בידיות היוצאות מאדן הזינוק כשפניהם פונים לכיוון אדן הזינוק. בעבר, בזמן הזינוק כפות הרגליים (כולל האצבעות) היו חייבות להיות מתחת לפני ה[[מים]], לאחרונה הוצא תיקון לחוקה שמתיר את הוצאתן של האצבעות וכפות הרגליים מעל לפני המים.
* נשמעת פקודת "למקומות" - בדומה לשאר הסגנונות, לאחר הפקודה אסור לשחיינים לזוז עד שיינתן אות הקפיצה. תזוזה תגרור פסילה.
* נשמע אות שלישי (שריקה, צפירה, ירייה או פקודה) - מרגע השמעת האות השלישי מותר לשחיינים לעזוב את הידיות, לדחוף את הקיר עם רגליהם ולהתחיל לשחות. לרוב השחיין ייבחר לבצע יציאה תת-מימית לפני שיעלה על פני המים.
 
* השחיין מתהפך על בטנו וניתנת לו גריפה אחת עם הידיים לפני שיבצע את הגלגול. תנועת הידיים יכולה להיעשות עם יד אחת או שתי הידיים בו זמנית. על התנועה להיות רציפה ולהימשך כל הזמן שבין ההיפוך על הבטן עד הכניסה לגלגול. פעולת רגליו של השחיין חייבת להפסיק ברגע שהוא מסיים את הגריפה. חריגה מתנאים אלה מביאה לפסילה.
* השחיין מבצע גלגול קדימה של 180° עם גופו. שלב זה הופך את השחיין כך שראשו פונה לכיוון הנגדי לכיוון שממנו בא.
* השחיין ממקם את ידיו במצב "חץ", דוחף את הקיר עם רגליו ומתחיל את היציאה התת-מימית על גבו.
 
היציאה התת-מימית בסגנון הגב היא יציאת "דולפין" על הגב. השחיין מבצע כמה פיתולים מהירים עם כל הגוף ואחריהם כמה בעיטות רגליים לסירוגין עד שהוא יוצא מהמים. מכיוון שסגנון הגב הוא הסגנון הכי איטי בו מבוצעת יציאת דולפין, יציאת הדולפין הופכת לחלק משמעותי ביותר בו. שחיינים המנצלים את מלוא המרחק של יציאת הדולפין (15 מטר) מנצלים את האנרגיה שלהם בצורה טובה יותר ונעים מהר יותר באופן יחסי. בנוסף ישנו הפרש זמנים ניכר בין תוצאות גב בבריכה קצרה ולבריכה ארוכה עקב כך שבבריכה קצרה ישנן יותר פניות ויציאות מאשר במרחק השווה בבריכה ארוכה.
 
הנגיעה בסגנון הגב מבוצעת עם יד אחת. הנגיעה מבוצעת עם אחת הידיים בזמן שהיד השנייה מסיימת את הגריפה האחרונה. התקנות מאפשרות לגופו של שחיין להיות מתחת למים באופן מלא בעת הנגיעה ורוב השחיינים מנצלים זאת כדי לבצע בעיטת דולפין תת-מימית מהירה בעת הנגיעה.
 
מכיוון שבגב השחיין השרוע על גבו לא יכול להסתכל קדימה הוא חייב לשער את מיקומו כדי לדעת מתי להסתובב על הבטן לפנייה וכדי לדעת מתי לבצע את הנגיעה האחרונה. לשם כך השחיין נעזר בחוט שעליו דגלונים התלוי מעל לבריכה וחוצה אותה לרוחב ב[[זווית ישרה]] לכיוון המסלולים. החוט ממוקם בכל צד חמישה מטרים לפני הקיר וכל שחיין יודע כמה תנועות הוא צריך לבצע מהרגע שהוא רואה את החוט עד שהוא צריך להתהפך על בטנו או לגעת בקיר. במקרה והשחיין מתבלבל בספירת תנועותיו לפנייה הוא עלול להתהפך מוקדם מדי ולהיפסל, או להתהפך מאוחר מדי ולא לקבל את ההזדמנות לנצל את הגריפה על הבטן. טעות בספירת התנועות לנגיעה עלולה לגרום לפספוס.
הפנייה בסגנון הפרפר מתבצעת בשלבים הבאים:
* השחיין מתקרב לקיר הבריכה עד שהוא מגיע למרחק של כחצי מטר מהקיר (תלוי בגובה השחיין) ומבצע תנועת ידיים אחרונה.
* השחיין שולח את שתי ידיו קדימה יחד כדי לגעת בקיר.
* השחיין נוגע בקיר עם שתי ידיו בו זמנית. אם השחיין לא יגע עם שתי ידיו בו זמנית הוא ייפסל.
* השחיין מעביר את ידיו אחורה ואת רגליו קדימה כך שהן יגעו בקיר.
* השחיין ממקם את ידיו במצב "חץ", דוחף את הקיר עם רגליו ומתחיל את היציאה התת-מימית.
ב[[שחייה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)|אולימפיאדת בייג'ינג (2008)]] שבר השחיין [[מייקל פלפס]] את שיאו של מארק ספיץ וזכה בשמונה מדליות זהב אולימפיות, ובכך הפך למחזיק השיא בזכייה במספר רב ביותר של מדליות זהב באולימפיאדה אחת. כמו כן, נתווספה לראשונה תחרות [[שחייה במים פתוחים]] למרחק 10,000 מטר.
 
[[ארצות הברית]] היא המדינה החזקה בענף לאורך ההיסטוריה שלו במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם בשחייה.
 
במשחקים האולימפיים צברה ארצות הברית, 230 מדליות זהב, 164 מדליות כסף ו-126 מדליות ארד (520 מדליות בסך הכל), הרבה לפני [[אוסטרליה]] השנייה במספר המדליות עם 57 מדליות זהב, 60 מדליות כסף ו-61 מדליות ארד (178 מדליות בסך הכל).
 
באליפויות העולם בשחייה צברה ארצות הברית, 214 מדליות זהב, 166 מדליות כסף ו-119 מדליות ארד (499 מדליות בסך הכל) הרבה לפני [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] השנייה במספר המדליות עם 103 מדליות זהב, 75 מדליות כסף ו-53 מדליות ארד (231 מדליות בסך הכל).
 
משחים שנשחו באולימפיאדות שונות בעבר, אך כבר לא נשחים בה כיום הם: 500 מטר חופשי, 1200 מטר חופשי, 4,000 מטר חופשי, 880 יארד חופשי, שליחים 4X50 מטר חופשי, 400 מטר חזה, 200 מטר שחייה בקבוצה, 200 מטר מכשולים, שחייה מתחת למים וצלילה למרחק.