קץ ההיסטוריה והאדם האחרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הביקורת על הספר: הוספת מקור, קישורים פנימיים, הגהה
שורה 42:
כבר זמן קצר לאחר פרסום הספר, התברר שהתחזיות של פרנסיס פוקויאמה היו אופטימיות מדי, וסיום המלחמה הקרה לא הביאה לירידה בסכסוכים העולמיים{{הערה|{{חדשות|דפנה ורדי|קץ ההיסטוריה? יכול להיות|19921231|124}}}}.
 
בשנת [[1993]], [[גז'קובאק דרידה]], שאצלו למד פוקויאמה בפריז, טען בספרו "רוחות הרפאים של מרקס" שפוקויאמה בילבל בין האידיאל של הדמוקרטיה הליברלית ובין הגשמתה בפועל{{הערה|{{גלובס|אלי אשד|"מעשה תרמית"|783590.|25 במרץ 2004}}.
 
בשנת [[1996]], [[סמואל הנטינגטון]], פרופסור למדע המדינה מ[[אוניברסיטת הרווארד]], פרסם מאמר נגד בשם "[[התנגשות הציוויליזציות]]" שבו הוא טען כי את מקומה של המלחמה הקרה יחליפו התנגשויות בין הציוויליזציה המערבית, האורתודוקסית, האיסלאמית, הסינית ואחרות, על פי הגדרתו.
 
בשנת [[2002]], בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]] ו[[מלחמת עיראק]], כתב פוקויאמה:{{ציטוטון|קץ ההיסטוריה היה אמור להיות ניצחונם של הערכים והמוסדות של "המערב". אבל המתחים בין ארה"ב לאירופה, בסוגיות כמו המדיניות מול הטרור האיסלאמי והמתקפה על עיראק, הם ביטוי לקרע מהותי באידיאולוגיה המערבית}}{{הערה|{{הארץ|פרנסיס פוקויאמה|משהו השתבש בקץ ההיסטוריה|1.818020|18 באוגוסט 2002}}}}.
 
פוקויאמה ספג ביקורת בעת הופעתם של סכסוכים מדיניים ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]]. על כך השיב פוקויאמה שהוא לא חזה כי המגמה הדמוקרטית תהיה "ליניארית" לחלוטין.