סאה בסאה – הבדלי גרסאות

 

שיטה אחרת מקילה יותר, של [[רבי יצחק (תנא)|רבי יצחק]] מקילה עוד יותר וקובעת כי "אפילו אם יש לו סאה לווה עליה כמה כורין". ב[[תוספות]] הוזכרו שתי אפשרויות לפרש את דבריו: שיטת ה[[ריב"ן]], שכאשר יש לאדם בביתו סחורה בכמות של סאה מותר להלוות סחורה בכמות זו פעמים רבות מפני שבכל פעם בנפרד אין להחשיב את הסחורה כהלוואה אלא כפתרון טכני, מכיוון שיש בידו של הלווה את הסחורה הנדרשת (ובשונה מכל הלוואה שהיא רק כאשר '''אין''' ללווה את סכום ההלוואה), ולפי פירוש אחר מותר גם להלוות כמות גדולה של סחורה בפעם אחת, מכיוון שלא יכול לחלוק על אף חלק מהסחורה דיני הלוואה, מכיוון שכל חלק וחלק מההלוואה בנפרד, אין להחשיב אותה כהלוואה מכיוון שיש ללווה את שוויה בבית. ההלכה נפסקת כרבי יצחק, מכיוון שכך נראה מ[[ברייתא]] שאותה מצטט [[רבי חייא]], מסדר הברייתות, שציטט אותה כראיה לדברי רבי יצחק{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|עה|א}} ותוספות ד"ה ולית}}.

אודות משנה זו קובע [[רב ששת]] בשם רב הונא: {{ציטוטון|אין לווין על שער בשוק}}. ב[[רש"י]] מופיעים שני פירושים על פסיקה זו של רב הונא. אחד מהם, של ה[[הלכות גדולות]], מסביר, שאמרתו של רב הונא קשורה למשנה זו המתרת הלוואת סאה בסאה במקרה שמטרתה היא "עד שיבוא בני", ואודות משנה זו מחדש רב הונא כי אסור ללוות פירות בכמות קצובה כדי לשלם כמות שווה בזמן מאוחר יותר, ולמרות שניתן לקנות כעת סחורה זו בכמות כזו במחיר זה בשוק, לא ניתן להחשיב מקרה זה בו האדם עדיין לא קנה את הסחורה, למקרה שעליו מתואר במשנה שללווה יש את הסחורה המבוקשת לו בביתו אלא שהגישה אליה מנועה ממנו זמנית.