מצב צבירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daniel rainbow (שיחה | תרומות) היה כתוב- ולא "המסה" כפי שנקרא בשפת היום-יום. השתנה ל - ולא "המסה". והתווסף לפני כן "בלשון המקצועית". הסבר: לפני השינוי המשמעות היתה שמעבר של כל חומר ממוצק לנוזל לא קרוי 'המסה' גם בלשון העברית. אך מאחר שמהמקור [1] מבואר שישנם חומרים שמעברם ממוצק לנוזל כן קרוי 'המסה' בלשון העברית, לכן תוקן באופן שלאחר השינוי משמע שדווקא בלשון המקצועית אין להשתמש בתיאור 'המסה'. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Daniel rainbow (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 2:
'''מצב צבירה''' של [[חומר]] הוא אחד המופעים שחומר יכול להימצא בו. לרוב החומרים יש ארבעה מצבי צבירה שניתנים לצפייה בחיי היום-יום והם: [[מוצק]], [[נוזל]], [[גז]] ו[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]]. קיימים גם מצבי ביניים כגון [[גביש נוזלי]], וכן מצבי צבירה נדירים שמתקיימים בטמפרטורות קיצוניות, למשל [[נוזל-על]] בטמפרטורה קרובה ל[[האפס המוחלט|אפס המוחלט]].
חומר יעבור ממצב צבירה אחד לשני בטמפרטורה מסוימת, הנקראת טמפרטורת מעבר. טמפרטורות המעבר שונות עבור כל חומר. עקב החשיבות הרבה של מצבי הצבירה והמעברים ביניהם בחיי היום-יום, לכל מעבר מצב צבירה שם ייחודי: מעבר ממוצק לנוזל נקרא בלשון המקצועית [[התכה]] (ולא "המסה"){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2012/02/14/%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%94/|כותרת=התכה והמסה באתר האקדמיה ללשון העברית}}}}, מעבר מנוזל לגז נקרא [[התאיידות]]. מעבר מגז לפלזמה נקרא [[יינון]]. גם למעברים ההפוכים שם ייחודי: מעבר מפלזמה לגז נקרא [[רקומבינציה (חשמל)|רקומבינציה]], מעבר מגז לנוזל נקרא [[התעבות]], ומעבר מנוזל למוצק נקרא [[הקפאה]] או התמצקות.
טמפרטורת המעבר בין המצבים תלויה גם בסוג החומר אך גם ב[[לחץ]]. בדרך כלל לחץ גבוה יותר יעלה את טמפרטורת המעבר, אך לא תמיד. דוגמה בולטת למקרה ההפוך היא [[האנומליה של המים|התכה של קרח]]. את הקשר בין מצבי הצבירה השונים, לחץ וטמפרטורה אפשר לצייר ב[[דיאגרמת פאזות]].
| |||