נפלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים
שורה 24:
תכונות הנפלין, [[מקדם שבירה]] נמוך ו[[שבירה כפולה]] חלשה כמעט וזהים לאלו של ה[[קוורץ]], אך כיוון שסימן השבירה הכפולה בנפלין הוא שלילי בעוד שבקוורץ הוא חיובי ניתן להבחין בין שני המינרלים בצפייה ב[[מיקרוסקופ]]. מציין חשוב של נפלין הוא הקלות בה הוא מתפרק במגע עם [[חומצת מלח]] לסיליקה דמוית ג'לי ולגבישי [[מלח בישול|מלח]] בתצורת קובייה. זו הסיבה שגביש שקוף של נפלין מתערפל ברגע שטובלים אותו בחומצה.
 
בנפלין שנוצר בצורה טבעית נוכחים תמיד נתרן ואשלגן ביחס של בערך (3:1), במעבדה לעומת זאת הוכנו גבישים שהרכבם NaAlSiO<sub>4</sub> בלבד. המינרל המקביל המכיל אשלגן במקום נתרן שהרכבו KAISiO<sub>4</sub>, שהוא המינרל קליופיליט הוכן גם הוא במעבדה. לכן יש הטועניםטענה כי הנוסחה Na,K)AlSiO<sub>4</sub>) מייצגת את ההרכב האמיתי של הנפלין.
 
המינרל נוטה בקלות לעבור התמרה ובטבע הוא מותמר לעיתים קרובות ל[[זאוליט]] (בייחוד לנטרוליט), [[סודליט]], [[קאולין]] או [[מוסקוביט]].
שורה 30:
קיימים שני סוגים של נפלין הנבדלים בצורתם החיצונית ובאופן בו הם מופיעים בטבע ובכך הם דומים ל[[סנידין]] ([[אורתוקלז]] זגוגי) ולאורתוקלז בהתאם. נפלין זגוגי מופיע בתצורה של גבישים קטנים, חסרי צבע, שקופים ובעלי ברק זגוגי. סוג זה אופייני לסלעי יסוד צעירים בסיסיים, כדוגמת [[פונוליט]], בזלת-נפלין, בזלתלוציט וכו', וכן של סלעי [[דייק]] כמו טינגואיט. המקום בו ניתן למצוא את הגבישים הטובים ביותר של סוג זה הוא בחללים המרוצפים בגבישים שבתוך גושי הסלעים שנורו מה[[וזוב|ווזוב]] יחד עם נציץ, סנידין, [[גארנט]] וכו'. הסוג השני של נפלין מכונה אלאוליט (מיוונית שמן), ומופיע כמסה חסרת צורה או כגבישים גדולים גסים שלהם ברק שמנוני והם אטוּמים או שקופים למחצה לכל היותר שצבעם אדמדם, ירקרק, חום או אפור. סוג נפלין זה מהווה מרכיב עיקרי בסוגים מסוימים של סלעים פלוטוניים בסיסיים (סיאניט- נפלין) אותם ניתן למצוא בדרום [[נורווגיה]].
 
נפלין מצוי בחציב[[חצי האי קולה]] ב[[רוסיה]], הר הוזובהווזוב באיטליה, אזור בנקרופט ב[[אונטריו]] ב[[קנדה]] ומחוזו[[מחוז קננבקקנבק]] ב[[מיין]] שב[[ארצות הברית]]
 
הנפלין משמש כחומר גלם לסוגים מיוחדים של זכוכית ו[[קדרות|קרמיקה]]. במקרים בהם יש גבישים מפותחים נוהגים למכור את הנפלין בחנויות למינרלים.