בניינים בעברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, החלפות (דוגמה,), אחידות במיקום הערות שוליים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
בעברית לכל תקופותיה נוהגים למנות [[7 (מספר)|שבעה]] מבנים עיקריים של בנייני הפועל, שאליהם נוספו עוד כמה בניינים נדירים. שמם של בנייני הפועל בעברית נקבע על פי צורת היסוד השכיחה שלהם, שהיא בזמן עבר ובגוף נסתר (הוא). הסיבה לכך היא שלצורת העבר הנסתר אין [[מוספית|מוספיות]] לפני צורת היסוד ואחריה. שבעת הבניינים העיקריים בעברית הם: פָּעַל (מכונה גם "קל"), נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל.
הצירוף בנייני הפועל הוא צורת [[סמיכות]], המורכבת מ-[[2 (מספר)|שני]][[שם עצם| שמות עצם]] בדרך של [[מטפורה|השאלה]].
מערכת הבניינים בעברית אינה [[סימטריה|סימטרית]].{{הערה| מבנה הבניינים לפנים היה סימטרי יותר, ספר זיידל, עמ' 294–297, וכן, י' בלאו, תורת ההגה וצורות, עמ' 126.}} שבעת בנייני הפועל מתחלקים לשלוש קבוצות: הבניינים קל ונפעל, הבניינים הפעיל והופעל, ומערכת הבניינים הכבדים - פיעל, פוּעל והתפעל. לחלק מהבניינים הפעילים קיימים בניינים מקבילים, המשמשים להם סבילים פנימיים. בנייני הסביל הפנימי נבדלים מהבניינים ה[[מקורי]]ים רק ב[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]], והשינוי הזה גורם משמעות סבילה ביחס לבניין המקורי. בעברית מתאפיינים הסבילים הפנימיים בתנועת u: בניין הֻפְעַל (להִפְעִיל) ובניין פֻּעַל (לפִּעֵל). ב[[לשון המקרא]] היה קיים סביל פנימי גם לבניין קל.
שורה 334:
משמעויות נוספות של בניין הפעיל הן שינוי מצב: השמין, הסמיק (בדומה לבניין התשיעי בערבית, إِفْعَلَّ - אִפְעַלַּ) ובהשאלה, הכרזה: הצדיק – הכריז עליו שהוא [[צדק (מוסר)|צודק]], הרשיע – הכריז עליו כעל רשע. רבים{{מקור}} מהפעלים בבניין הפעיל במשמעות זו גזורים מ[[שם תואר|שמות תואר]]: החריש – גזור מ[[לקות שמיעה|חֵרֵש]], מלבין - גזור מ[[לבן]], הזקין - גזור מזָקֵן, ואף פעלים הגזורים משם עצם: השׂכיל - גזור משׂכל.
יש גם פעלים השקולים בבניין הפעיל המייצגים פעולה פשוטה: הצליח, הקשיב, הקפיד, הפסיד, ועוד. [[מנחם מורשת]] הראה תופעה של מעבר פעלים מבניין קל לבניין הפעיל ללא שינוי משמעות, מתקופת הבית השני ואילך. לדוגמה, התיאור בתורה "ויגז שלוין מן הים" הפך במדרש ל"הגיז לבניו את השליו",{{הערה|משה מורגנשטרן, לשונות מקרא בספרות חז"ל, המפנה ל: מנחם מורשת, הפעיל ללא הבדל מן הקל בלשון חז"ל (בהשוואה ללשון המקרא) בר אילן יג, עמ' 249–281}} הפועל "זנח" ב[[מגילת איכה]] הפך ל"הזניח" בדברי הימים: "כי הזניחם ירבעם ובניו"{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|יא|יד}}}} והפועל "לעג" בבניין קל, הפך ל"הלעיג".{{הערה|[[מיכאל אביעוז]], [https://www.biu.ac.il/sites/default/files/inline-files/בחקתי%20אביעוז%20PDF.pdf מהי הוראתו של "והשלחתי?"], דף שבועי, אוניברסיטת בר אילן 1470, פרשת בחוקותי, תשפ"ב}}
{{-+}}
שורה 648:
{{מיזמים|ויקימילון=הפעיל|ויקימילון 2=הפעל|ויקימילון 3=התפעל|ויקימילון 4=נפעל|ויקימילון 5=פעל}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים
[[קטגוריה:דקדוק עברי]]
[[קטגוריה:מורפולוגיה (בלשנות)]]
| |||