פרשת כרמלה בוחבוט – הבדלי גרסאות

 

הפרשה עוררה תשומת לב ציבורית רבה, בשל מעשה ההריגה יוצא הדופן מצד אשה מוכה כמו גם בשל [[גזר דין|גזר הדין]] המקל שהוטל עליה לאחריו בעקבות נסיבות חייה הקשות.

 

==האירוע==

 

 

==ההליכים המשפטיים==

לאחר שהרגה את בעלה [[מעצר|נעצרה]] בוחבוט. [[פרקליטות המדינה|פרקליטות]] [[מחוז הצפון (ישראל)|מחוז הצפון]] החליטה להאשים אותה בהריגה ולא ב[[רצח]], משום שלדעת אנשיה לא התקיימו באותו מקרה דרישות החוק לשם הרשעה ברצח. בכל תקופת המשפט היא הייתה מאושפזת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] עם תסמיני [[דיכאון]].

 

 

===פסק הדין של בית המשפט העליון===

 

ראש ההרכב, השופט בך, מצא כי המקרה שלפניו הוא יוצא דופן בין מקרים אחרים שבהם נדון נאשם במעשה אלימות שעשה אותו בעקבות התגרות קשה וקנטור חמור מצד קרבן העבירה. הוא סקר בפסק דינו את מסכת ההתעללות הקשה והממושכת שעברה על בוחבוט מידי בעלה וציין כי זו תוארה אף ב[[כתב אישום|כתב האישום]] שהוגש נגדה על ידי הפרקליטות. בך ציין כי ילדיה של בוחבוט העידו במשפט לטובת אמם על משטר הטרור שהנהיג אביהם בבית, שלטענתם מנע מהם להתערב לטובת אמם, וכי גם אביו ואחיו של יהודה בוחבוט העידו לטובתה של כרמלה, תיארו את התנהגותה נוכח ההתעללות בה כאצילית והכו על חטא על כך שלא פנו ל[[משטרה]] בנוגע למעשיו של יהודה - לטענתם מפני שפחדו מפניו.

דורנר הוסיפה שעם זאת אין לפטור מעונש של ממש את מי שקיפד חיי אדם. תוך ציון [[תקדים]] מן [[המשפט האנגלי]] קבעה כי בנסיבות המקרה שלפניה מהווה עונש של שלוש שנות מאסר את האיזון הראוי בין השיקולים השונים בעניינה של בוחבוט.

 

 

==לקריאה נוספת==