צריכה (כלכלה) – הבדלי גרסאות

'''צריכה''' היא שימוש במשאבים, סחורות ושירותים לצורך סיפוק רצונות ומאווים בסמוך לרכישתם<ref>{{Cite book|title=The Penguin Dictionary of Economics, Eighth Edition|date=2011|publisher=Penguin Books|isbn=978-0-141-04523-8|editor-last=Bannock|editor-first=Graham|page=71|editor-last2=Baxter|editor-first2=R. E.}}</ref>. זאת בניגוד ל[[השקעה|להשקעה]], שהיא הוצאה שתכליתה יצירת הכנסה עתידית. <ref>{{Cite book|last=Black|first=John|url=http://www.oxfordreference.com/view/10.1093/acref/9780199237043.001.0001/acref-9780199237043|title=A Dictionary of Economics|last2=Hashimzade|first2=Nigar|last3=Myles|first3=Gareth|date=2009|publisher=Oxford University Press|isbn=9780199237043|edition=3|language=en}}</ref> צריכה היא מושג מרכזי ב[[כלכלה|בכלכלה]] והיא נלמדת גם [[מדעי החברה|במדעי חברה]].

ג'ון מיינרד קיינס חקר את הקשר בין הכנסה ובין צריכה, והגה את פונקציית הצריכה הקיינסיאנית, הידועה גם כהיפותזת ההכנסה המוחלטת. היפותזה זו, מבססת את הצריכה על הכנסה הנוכחית של הפרט ומתעלמת מהכנסה עתידית פוטנציאלית או מהיעדרה. ביקורת על הנחה זו הובילה לפיתוח השערת ההכנסה הקבועה של [[מילטון פרידמן]]. פרידמן התחשב גם בהערכת הציבור את הכנסותיו בעתיד, ואת הרצון שלו ביצירת דפוס צריכה קבוע. היפותזת מחזור החיים של [[פרנקו מודיליאני]] מתחשבת גם בתכנון הצריכה של הפרטים במחשבה על מחזור החיים שלהם, בתקופות שונות בחיים.

גישות תיאורטיותתאורטיות עדכניות יותר מבוססות על [[כלכלה התנהגותית]] ומציעות שצריך לקחת בחשבון עקרונות התנהגותיים כיסודות מיקרו כלכליים, ולנסח פונקציית צריכה מצרפית המבוססת על התנהגות. <ref>{{Cite journal|last=D'Orlando|first=F.|last2=Sanfilippo|first2=E.|year=2010|title=Behavioral foundations for the Keynesian Consumption Function|url=http://dipeg-wpe.unicas.it/dipse/files/wp200805.pdf|journal=[[Journal of Economic Psychology]]|volume=31|issue=6|pages=1035–1046|doi=10.1016/j.joep.2010.09.004}}</ref>

ב[[מיקרו-כלכלה|במיקרו-כלכלה]], תיאורייתתאוריית [[עקרון התחלופה]] מניחה שאנשים הם צרכנים רציונליים. הם מחליטים אילו סחורות לקנות על סמך תועלת השימוש בהם (מוצרים שימושיים או כאלה המספקים להם יותר אושר) ועל סמך מסגרת התקציב שלהם. <ref>{{Cite web|title=What is 'consumer choice theory'?|url=https://www.ecnmy.org/learn/your-home/consumption/what-is-consumer-choice-theory/}}</ref> צרכנים מנסים למקסם את [[פונקציית תועלת|התועלת]] בגבולות המגבלה התקציבית שלהם. לחלופין, למזער את העלות במסגרת רמת יעד התועלת. <ref>{{Cite web|title=Consumption II &#124; Policonomics|url=https://policonomics.com/lp-consumption-2/}}</ref>

צריכת חשמל נמצאת בקורלציה חיובית עם צמיחה כלכלית, שכן חשמל היא אחד התשומות החשובות ביותר של המשק. חשמל דרוש לייצור סחורות ולמתן שירותים לצרכנים. הקשר בין צריכת חשמל וצמיחה כלכלית מובהק סטטיסטית, ולכן צריכת החשמל משקפת צמיחה כלכלית. כמו כן, ככל שמעמד החומרי של אדם משתפר, כך גדלה צריכת החשמל שלו. ב[[איראן]], למשל, צריכת החשמל עלתה יחד עם הצמיחה הכלכלית מאז 1970. אולם ככל שמדינות ממשיכות להתפתח, הקורלציה נסוגה, משום שהייצור נעשה יעיל יותר מבחינה אנרגטית, או שחלקים מהייצור מועבר למדינות זרות, בהן עלות החשמל קטנה יותר. <ref>{{Cite journal|last=Esen|first=Ömer|last2=Bayrak|first2=Metin|date=12 June 2017|title=Does more energy consumption support economic growth in net energy-importing countries?|journal=Journal of Economics, Finance and Administrative Science|volume=22|issue=42|pages=75–98|doi=10.1108/JEFAS-01-2017-0015}}</ref>[[Fileקובץ:Energy_consumption_per_capita-Iran_(Cro).PNG|צריכת אנרגיה לנפש-איראן (קרו)]]

'''הכנסה:''' כלכלנים רואים ברמת ההכנסה את הגורם המכריע ביותר המשפיע על הצריכה. לכן פונקציות צריכה מדגישות לעתיםלעיתים קרובות הכנסה. קיינס מחשיב את ההכנסה המוחלטת, דוסנברי מחשיב את ההכנסה היחסית, ופרידמן מחשיב את ההכנסה הקבועה כגורמים הקובעים את הצריכה של האדם.

'''ציפיות הצרכן:''' שינויים במחירים ישנו את ההכנסה הריאלית ואת כוח הקנייה של הצרכן. אם הציפיות של הצרכן לגבי המחירים העתידיים ישתנו, הדבר עשוי לשנות את החלטות הצריכה שלו בתקופה מסוימת.

'''גודל משק הבית:''' עלויות הצריכה האבסולוטיות של משקי הבית עולות ככל שמספר בני המשפחה עולה. עבור חלק מהמוצרים, ככל שמשק הבית גדול יותר, כך הצריכה לנפש קטנה. כך למשל הצורך בריהוט אינו גדל לינאריתליניארית לפי מספר הנפשות במשק הבית.

'''אזור:''' דפוסי הצריכה שונים באזורים גיאוגרפייםגאוגרפיים שונים. ההבדל בין עיר וכפר, אזורים צפופים ודלילים, אזורים פעילים כלכלית ולא פעילים וכו'.