הורדה בדרגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למאסר על תנאי |
מ הוספת קישור למאסר בפועל |
||
שורה 31:
בתי הדין מרבים לצטט אמירה נוספת, מעניין ע/153/03 '''סא"ל שגיא נ' התובע הצבאי הראשי''', מפסקה 23 (2004), שם נקבע כי הפגיעה בדרגה עלולה להיות: {{ציטוט|תוכן="חמורה, לעתים מעונש המאסר. זאת, במיוחד, באשר למי שהדרגה מהווה עבורו סמל לדרך החיים בה בחר."}}
כך, בעניין ע/7/11 '''סרן רועי בן חמו נ' התובע הצבאי הראשי''' מ-2011, הלה הורד לדרגת סג"ם, הגם שפעמיים ביצע מעשים מגונים שעל-פי טיבם היו מעשים מגונים ללא הסכמה, והורשע בעבירות התנהגות שאינה הולמת. בע/3/08 '''סרן אלירן וקנין נ' התובע הצבאי הראשי''' (2009), דובר על מי שלאחר שביצע [[תאונת דרכים]] ניסה להניא את נפגעי התאונה מלפנות לבית החולים והציע להם כסף בתמורה. הלה הורד לדרגת סגן בלבד, כאשר שופט המיעוט ביקש להימנע מפגיעה בדרגתו בכלל. בע/193/01 '''התובע הצבאי הראשי נ' סג"ם יוגב''' (2002), דובר על קצין בדרגת סג"ם, אשר הורשע בעבירות של שימוש ב[[סם מסוכן]], בקבלו את ערעור התביעה על קולת העונש, נמנע בית-הדין לערעורים מלפגוע בדרגתו, באשר משמעות הפגיעה הייתה שלילת דרגות קצונה ממנו. בית הדין נמנע מלפגוע בדרגת הקצונה אף בעניין ע/32/06 '''התובע הצבאי הראשי נ' סג"ם דקל בר''' (2006), שהורשע בהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל-60 ימי [[מאסר בפועל]], בגין התנהגות שעל-פי אופייה היא גניבה, בשלוש הזדמנויות. בעניין צפון (מחוזי) 284/18 '''התובע הצבאי נגד סמ"ר גביראל אלברז פשקו''', דובר על מי שהורשע בהיעדרות מילואים למשך 757 יום, וקיבל 12 יום [[מאסר על תנאי]]. בית הדין ניהל דיון בשאלה האם להוריד את דרגתו, וקבע כי אין לפגוע בדרגותיו, אף שלא היה מדובר על דרגות קצונה. בע/13/18 '''התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט ע' ג'''' (2018), נמנע בית הדין הצבאי מלהוריד את דרגתו של רב"ט, אף שכיוון את נשקו הצבאי במהלך חופשה לעבר צבי, ורק התערבות של רב-סרן שעבר במקום מנעה את הירי. בסמוך לאחר מכן, התכוון החייל לירות בנשקו על שני רועי צאן, אך חברו הניא אותו מלעשות כן. לבסוף, ירה החייל מספר יריות בשטח פתוח. בצפון (מחוזי) 462/18 '''התובע הצבאי נ' רב"ט נדיר אבראהים''' (2020), נמנע בית הדין מלהוריד את דרגתו של רב"ט, אף שדחף את חברו מספר פעמים, תפס אותו בחולצתו ואיים להכותו, ורק התערבות של חיילים אחרים מנעה את התגרה. בהמשך, איים על חברו שלוש פעמים בירי, דקירה והמתה, והורשע בהתנהגות פרועה.
בעניין 112/79 '''סא"ל ש' נ' התובע הצבאי הראשי''' (1979), הפחית הרמטכ"ל את עונש הפגיעה בדרגתו של סא"ל ש' חרף מעורבותו בהריגת מחבל שנעצר על ידי כוחות צה"ל, והלה הורד בדרגה אחת בלבד, לדרגת רס"ן. בעניין תא"ל [[אופק בוכריס]] (מ/6/16 '''התובע הצבאי הראשי נ' תא"ל בוכריס''' (2016)), הוזכר כי עבירת ההתנהגות שאינה הולמת, בנסיבות של [[הטרדה מינית]] או בעילה אסורה בהסכמה שביצע קצין בכיר, מביאה ברגיל לפגיעה בדרגה אחת לכל היותר (וראו גם עניינו של סא"ל לירן חג'בי, אל"ם שלמה ישי ואל"ם אברג'יל (מ/ 2/15 '''התובע הצבאי הראשי נ' סא"ל חג'בי''' (2015)), ע/ 1/15 '''התובע הצבאי הראשי נ' אל"ם אברג'יל''' (2015), ע/123/02 '''שלמה ישי נ' התובע הצבאי''' (2004)), וכן הרשעות בהתנהגות שאינה הולמת בנסיבות אחרות, חמורות אף הן, ובהן עניינו של תא"ל תמיר לעיל וכן מ/7/16 '''התובע הצבאי הראשי נ' אל"ם ברגר''' (2016). בעניין לירן חג'בי, הלה אף לא היה מוכן להתנצל בפני קורבנו). בעניין תא"ל אופק בוכריס, הסביר הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]], שבאותו הזמן מונה לשמש כסגן הרמטכ"ל, כי "... לאור הנסיבות, הורדה בדרגה היא עונש קשה לקצין. ראוי לקחת בחשבון את מכלול זכויותיו ולשקלל אותם בהכרעת בית הדין"{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|סגן הרמטכ"ל המיועד במשפט בוכריס: "הורדה בדרגה היא עונש קשה לקצין"|1.3255472|17 בינואר 2017|קישור מחבר=ללא}}}}. הפרקליטות נקשרה בהסדר טיעון אף מול סא"ל שלום אייזנר (מ/1/13 '''התובע הצבאי נ' סא"ל שלום אייזנר''' (2013)), במסגרתו הורשע בחריגה מסמכות והתנהגות שאינה הולמת בגין הכאה באמצעות נשק M-16 שני פעילי שמאל ואזרח פלסטיני והביא לפציעתם (שניים מהם נזקקו לטיפול רפואי). בית הדין הצבאי המיוחד כיבד את ההסדר ונמנע מלפגוע בדרגתו של סא"ל אייזנר, בין היתר נוכח ביטול מינויו לסגן מפקד בה"ד 1. בעניין מ/1/10 '''התובע הצבאי הראשי נ' סרן איתי ונה''', הוגש כתב אישום משותף נגד סא"ל אטיאס וסרן ונה, בגין עבירה של גניבה ביד עובד ציבור, על שנטלו רכוש צבאי יחד עם אזרח בשווי כ-130 אלף ש"ח. בית הדין הרשיע את סא"ל אטיאס והוריד אותו בדרגה אחת, בהתאם לעתירת התביעה.
| |||