יעקב קנר (ראשון לציון) – הבדלי גרסאות

'''יעקב מנדל קנר''' (ה'תקצ"ט, [[1839]] - ה'תרפ"ט [[1929]]) היה פחח, כורם, איכר, חרש ברזל ויו"ר וועד המושבה "ראשון לציון" העשירי.

יעקב מנדל קנר (כנר) נולד בבוקרשטב[[בוקרשט]], רומניה בשנת 1839 לחוניה אברהם ולרייזל קנר. ב[[רומניה]] קנר התפרנס מעבודתו כפחח אומנותי. בשנת 1881 קנר היגר ל[[ביירות]] והתגורר שם כשש שנים ועסק שם במקצועו: פחחות אומנותית.

יחד עם רעייתו בתיה ואמו רייזל, התיישב ב[[ראשון לציון]] בשנת [[1886]], שם רכש את בית יוסף פיינברג. את מקצועו כפחח הוא עזב לגמרי והיה לכורם. בשנת  [[1900]], בנה את ביתו במרכז המושבה, ברחוב רוטשילד. תשומת לב רבה הקדיש לעיצוב הבית שסגנונו "קולוניאלי" ומרפסת רחבה בעלת מעקה ברזל מעוטר מקיפה אותו. בחזית הבניין נקבעו אותיות ברזל שהן ראשי התיבות של שמו. [[בית קנר]] שימש במשך שנים רבות מרכז לפעילויות [[ההגנה]] ומרכז להדרכה לעזרה ראשונה. תקופה מסוימת התקיימו בו לימודים של כיתות  בית הספר העממי בשל מחסור בכיתות בבניין בית הספר. במרתף הבית פעל חדר ניתוח ובית חולים, לשם הובאו פצועי והרוגי הפרעות ומלחמת השחרור. החל משנת [[1940]], ובמשך ארבעים וחמש שנים, שימש הבית כ-"בית מגן דוד אדום" ובמקביל-, כתחנת מכבי אש. יעקב כנר כיהן פעמים מספר כחבר בוועד המושבה ובשנת 1907, עמד בראש הוועד. בשנה זו הותקנו תקנות חדשות בבית המרקחת, נוסד ליד היקב "בית כביסה" לצמר - מוסד שלא האריך ימים, ונחגג חג היובל לייסוד המושבה ברוב פאר והדר. קנר ורעייתו תרמו מכספם לבית העלמין ואת ביתם לצרכי ציבור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://gen.rlzm.co.il/persons/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A7%D7%A0%D7%A8/|כותרת=אלבום המשפחות|אתר=אלבום המשפחות}}</ref>