קיסוס – הבדלי גרסאות

|שם מדעי=Hedera

}}

== מאפיינים ==

לקיסוס שני שלבי צימוח. השלב הראשון הנמשך עד כעשר שנים, מתאפיין בכך שהצמח מצמיח שורשי היאחזות, ה[[עלה|עלים]] גזורים לאונות רחבות והוא אינו פורח. בשלב השני, עלי הקיסוס תמימים, בעלי צורת ביצה, חסר שורשי היאחזות והוא פורח ומניב פירות. לעיתים קרובות ניתן לראות את שני שלבי הצימוח על צמח אחד. הפריחה היא בדרך כלל בין [[ספטמבר]] ל[[נובמבר]], ה[[פרח]]ים הקטנים ערוכים בסוכך, צבעם ירוק בהיר, והם בעלי חמישה עלי כותרת, חמישה אבקנים ו[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] בת חמש מגורות. הפרחים מניבים צוף רב ומואבקים בדרך כלל על ידי [[זבובים]]. הפרי המבשיל באביב הוא ענבה שחורה שקוטרה כ-7 מ"מ ובה 3-5 זרעים. הצמח מאריך חיים עשרות שנים, וידוע על קיסוס ב[[צרפת]] שגילו כבר למעלה מ-450 שנה.

 

 

המנגנון הגורם לקיסוס להיצמד למצעים מאונכים, פועל בעזרת האור והמגע. לקיסוס תכונה לצמוח בניגוד לכיוון ממנו בא האור, וכן שורשי ההיצמדות צומחים על הגבעול בצדו המוצל בלבד. גם המגע של הגבעול הצעיר במצע מזרז את הופעתם של שורשי ההיצמדות בצדו של המצע. לאחר זמן, עשויים שורשי ההיצמדות לחדור לתוך המצע ולהפוך לשורשים מזינים. תופעת הפוטוטרופיזם השלילי - צימוח הקיסוס הרחק מן האור, תוארה כבר על ידי [[צ'ארלס דרווין]], ואילו מנגנון ההיאחזות בכללותו תואר על ידי מספר בוטנאים ישראלים.

 

 

משמעות שמו המדעי של הצמח היא "מטפס". שמו העברי, המוזכר כבר ב[[משנה]] (לעיתים קיסום), הוא תיעתוק שמו היווני.