גנבה (משפט עברי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של מורשת המשפט (שיחה) לעריכה האחרונה של משה כוכבי |
מורשת המשפט (שיחה | תרומות) |
||
שורה 40:
איסור גנבת דעת הוא דווקא כאשר האדם גורם במעשיו לגנבת דעת ועושה מעשה מיוחד לשם כך, אבל אם השני טועה מדעתו וחושב שהלה עשה בשבילו מעשה מיוחד, ללא שהעושה עשה פעולה כדי שיחשוב כך, אין בכך איסור גנבת דעת.
==גנבת דברים==
[[ירמיהו]] הנביא הגדיר "גניבת דברים", את אלו שאומרים דברי אחרים בשם עצמם:
{{ציטוט|תוכן=לָכֵ֛ן הִנְנִ֥י עַל־הַנְּבִאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מְגַנְּבֵ֣י דְבָרַ֔י אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ת רֵעֵֽהוּ׃|מקור={{ירמיהו|כג|ל}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}
התלמוד הירושלמי מביא כדוגמה ל"גניבת דברים" את [[חנניה בן עזור]] שאמר את נבואת ירמיהו בשם עצמו. במשך לכך, המשפט העברי נוטה להגדיר םגיעה בקניין רוחני "גניבת דברים"{{הערה|1=פרופ' [[נחום רקובר]], '''[https://www.daat.ac.il/daat/vl/copyright/copyright01.pdf זכות היוצרים במקורות היהודיים]''' "גניבת דברים", 17. הוצאת ספרית המשפט העברי; [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]], תשנ"א-1991}}.
== ראו גם ==
| |||