גיטרה בס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Alphabutaurin (שיחה | תרומות) הוספת מקור |
|||
שורה 17:
בדומה ל[[קונטרבס]], מיתרי גיטרת הבס מכוונים ב[[קווארטה|קווארטות]] לצלילים (מהנמוך לגבוה) מי־לה־רה־סול, בדיוק [[אוקטבה]] אחת מתחת לארבעת המיתרים הנמוכים של ה[[גיטרה]]. קיימות גם גיטרות בס בעלות מיתר סי נמוך, או מיתר דו גבוה (סך הכל: 5 או 6 מיתרים). בנוסף ניתן למצוא גיטרות בס עם 7 מיתרים, 8 (4 זוגות), 9, 10, 11 ו־12 (6 זוגות) מיתרים, אך אלו נדירות למדי. לעומת גיטרות חשמליות רגילות, בגיטרות בס נפוץ יותר השימוש בגיטרות נטולות סריגים (Fretless) בעלות צוואר חלק, בדומה לקונטרבס.
כמו הגיטרה החשמלית, גם גיטרת הבס היא [[כלי נגינה]] מוגבר. רטט המיתרים נקלט על ידי קולטנים הנקראים בלועזית [[פיקאפ (מוזיקה)|פיקאפים]] ומתורגם ל[[זרם חשמלי]]. זרם החשמל עובר באמצעות [[כבל חשמלי]] אל ה[[מגבר]] שם הוא מוגבר, מתורגם בחזרה לצליל ומושמע. גיטרות בס תמיד ארוכות יותר בכמה סנטימטרים מגיטרות חשמליות מפני שהצלילים נמוכים יותר, וכתוצאה מכך צריך מיתרים ארוכים יותר. (ככל שהמיתר יותר ארוך, כך הצליל יהיה יותר נמוך).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.guitarworld.com/features/bass-guitar-pickups-explained|הכותב=Dan Veallpublished|כותרת=Bass guitar pickups explained|אתר=guitarworld|תאריך=2020-12-21|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-06-23}}</ref>
גיטרת הבס הראשונה שיוצרה באופן תעשייתי, ה[[פנדר פרסיז'ן|פרסיז'ן]]{{אנ|Fender Precision Bass}}, פותחה על ידי [[ליאו פנדר]], שפיתח גם את ה[[גיטרה חשמלית|גיטרה החשמלית]] הראשונה בעלת הגוף המלא, והוצאה לשוק על ידי חברת [[פנדר]] בשנת [[1951]]. היא באה לענות על הצורך בעוצמת שמע גבוהה שהייתה נחוצה לסגנונות מתפתחים כגון הרוק'נ'רול, אותה הקונטרבס לא יכול היה לספק. יצרני גיטרות בס חשובים אחרים הם [[גיבסון (חברה)|גיבסון]], ריקנבקר, [[איבנז]], וורוויק ומיוזיק־מן.
שורה 24:
==היסטוריה==
גיטרת הבס הומצאה ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] על ידי הממציא והמוזיקאי פול תותמארק, שפיתח כלי נגינה שיפיק צלילי בס, בדומה לקונטרבס, אך יהיה קטן ונוח יותר, ויאפשר אחיזה רוחבית ולא אורכית של הכלי. בשנת 1935 יצא תותמארק לשוק כלי הנגינה, יחד עם כ־100 עותקים של הגיטרה שהמציא, ופתח עסק קטן בוושינגטון למכירת גיטרות בס חשמליות. בשנת 1947 המשיך באד, בנו של תותמארק, את מורשתו של אביו והמשיך לייצר גיטרות בס ודגמים חדשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vintageguitar.com/1782/audiovox-736/|הכותב=Peter Blecha|כותרת=Audiovox #736 {{!}} Vintage Guitar® magazine|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-06-23}}</ref>
ב[[שנות ה־50 של המאה ה־20]] החל הממציא [[ליאו פנדר]] לייצר גיטרות בס גם כן, עם הדגם שפיתח, ה־Fender Precision Bass, או בקיצור ה־P-Bass. פשטותו של הדגם וצורתו, שדמתה לגיטרת הטלאקאסטר החשמלית של פנדר, תרמו לפופולריות הרבה של דגם זה בקרב המוזיקאים. הדגם של פנדר אפשר למוזיקאים רבים, בהם נגני גיטרה חשמלית, להופיע בקלות. נגנים כמו מאנק מונטגומרי (אחיו של ווס מונטגומרי, ניגן בהרכב הג'אז של ליונל המפטון) ביל בלאק מלהקתו של [[אלביס פרסלי]] היו מחלוצי הבסיסטים החשמליים, וגם הם ניגנו על ה־P-Bass של פנדר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.fender.com/articles/gear/legendary-lows-the-precision-bass-story|כותרת=The History of the Fender Precision Bass {{!}} Fender Basses|אתר=www.fender.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-06-23}}</ref>
בשנות ה־60, פנדר הוציאה דגם חדש לסדרת הבסים שלה, ה־Fender Jazz Bass, הידוע גם כה־Deluxe Bass או J-Bass. לדגם זה היו 2 פיקאפים במקום היחיד שהיה ב־P-Bass. כמו כן, צורתו הייתה שונה מה־P-Bass.
| |||