המשפט ההומניטרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: ז'נבה; |
|||
שורה 18:
== אמנות בינלאומיות מרכזיות במשפט הבינלאומי ההומניטרי ==
דרכים שונות וניסיונות רבים ננקטים כדי להתמודד עם הסבל האנושי במלחמות. אחד הכלים המרכזיים הוא המשפט הבינלאומי ההומניטרי (כחלק מהמשפט הבינלאומי) וקובץ האמנות הבינלאומיות הכלולות בו, שמטרתן למנוע את התוצאות הקשות של המלחמות ולהגן על האוכלוסייה, שאיננה לוקחת חלק בלחימה. האמנות מבטאות הסכמה בינלאומית ומגדירות כיצד יש לאזן בין האינטרסים הצבאיים של המדינות לבין הצרכים האנושיים האוניוורסליים שלנו כחברה אנושית וכבני אדם אינדייווידואליים, במקרה של מלחמה. ישנן אמנות בינלאומיות, המכונות "משפט מנהגי", שהוראותיהן מחייבות את כלל המדינות. אמנות אלה, דוגמת אמנות האג
האמנות מכירות בזכותן של מדינות להגנה עצמית, מול מדינות המשתמשות נגדן בכוח או המאיימות להשתמש בו. אך בה בעת, האמנות מגדירות כללי התנהגות הן לצד התוקף והן לצד המותקף: מה מותר ומה אסור במאבקים מזוינים בין מדינות ובתוך מדינות, בשטחי יבשה, בים או באוויר; ולאילו הגנות זכאים אוכלוסיות אזרחיות ושבויי מלחמה. נוסף על כך, האמנות קובעות גופים לאומיים ובינלאומיים, המפקחים על יישומן.
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
"בני אדם שאינם נוטלים חלק פעיל בפעולות האיבה, לרבות חיילים שהניחו את נשקם וחיילים שהוצאו מן המערכה עקב חולי, פצעים, מעצר או כל סיבה אחרת, יהיו נוהגים בהם תמיד מנהג אנושי, ללא כל אפליה לרעה מטעמי גזע, צבע, דת או אמונה, מין, יוחסין, מצב חמרי או מכל טעם אחר כיוצא בזה" (אמנת
</blockquote>
שורה 29:
המסר השני באמנות הבינלאומיות הוא הגבלת שיטות הלחימה של הצדדים המעורבים, לרבות הגבלות על סוגי נשק ועל מתודות לחימה, כדי להגן על לוחמים מפני פציעות מיותרות וסבל שלא לצורך. לוחמים הנופלים בשבי זוכים להגנה נוספת, מכוח הסטטוס של "שבויי מלחמה".
האמנות הבינלאומיות נחתמו במועדים שונים, החל במחצית השנייה של המאה ה-19 ובמשך המאה ה- 20. עיתוי זה אינו מקרי: בתקופה זו הגיעו לשיאן זוועות המלחמה, החל שימוש באמצעי לחימה לא קונוונציונליים וחלה עלייה תלולה בשיעור הסבל האנושי. זכויות האדם נפגעו פגיעה קשה בעתות המלחמה של המאה ה-20, תוצר אידאולוגיות ומשטרים טוטליטריים, כגון הנאציזם והפשיזם; נערך שימוש באמצעי השמדה המוניים ובראשם שימוש בפצצות אטום, נשק כימי וגז; אלימות מינית שיטתית הופעלה כנגד נשים; מיליוני בני אדם נעקרו מבתיהם. אמנם גם בעבר היו מלחמות קשות, במסגרתן נעשו פעולות של עקירה, רצח עם ועוד, אך במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 מעשים אלה לוו ונשפטו לאור נורמות מוסריות שהחלו להתפתח בתקופה זו. הפגיעה בזכויות האדם הבהירה את הצורך בפיתוח נורמות משפט בינלאומי הומניטרי ובניסוח כללים, התואמים את מאפייני הסכסוכים החדשים ואת שיטות הלחימה החדשות. הכללים הללו עוגנו ב"כללי האג" שנחתמו בהאג (הולנד) ב-1868 וב"אמנות
== כללי האג והתקנות מ-1907 ==
שורה 38:
אחד העקרונות המרכזיים בכללי האג הוא העיקרון המגדיר מהי מטרה צבאית לגיטימית וכיצד יש להשיג אותה. לא משנה מהי מטרת הלחימה, המטרה תושג באמצעות החלשת ונטרול הכוח הצבאי הנגדי. לפיכך, המטרה הלגיטימית היחידה במלחמה היא להחליש את כוחו הצבאי של הצד שכנגדו נלחמים ("מטרה צבאית לגיטימית"). לשם כך מותר לכוון אמצעי לחימה רק כלפי לוחמים ולהשתמש בכלי נשק ושיטות לחימה, שאינם גורמים לסבל מיותר ולפציעות מיותרות. כלי נשק אסורים לשימוש על-פי כללי האג הם: כדורי "דום-דום", כלי נשק המכילים רעלים, וכלי נשק המתוכננים לגרום סבל מיותר. במשך השנים, עם התפתחויות טכנולוגיות חדשות, נוספו כלי נשק לרשימת כלי הנשק האסורים לשימוש.
עקרונות אחרים, שקיבלו משנה תוקף באמנות האג, הם העקרונות בדבר היחס לשבויי מלחמה, ועקרונות מנחים לגבי התנהלות של שלטון צבאי בשטח כבוש. חלק מעקרונות אלה הופיעו, בתוספת הרחבות ועדכונים, גם באמנות
== ארבע אמנות
אמנות
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
"נתגלע בשטחו של אחד מבעלי האמנה סכסוך מזוין, שאינו בעל אופי בינלאומי, יהא כל צד בסכסוך מחויב להנהיג, בתורת מינימום, את ההוראות הבאות:
שורה 53:
</blockquote>
=== אמנת
אמנת
=== אמנת
אמנת
=== אמנת
אמנת
אמנת
סעיף 4 באמנת
*לוחמים של אחד הצדדים בסכסוך, השייכים למבנה צבאי מאורגן, לרבות אנשי מיליציה ומתנדבים, הנופלים בשבי היריב.
*לוחמים מקבוצות התנגדות שונות של אחד הצדדים בסכסוך, הפועלים בתוך השטח שלהם או מחוצה לו, בכלל זה פעילות בשטחים כבושים או מחוצה להם, כל עוד מתקיימים לגביהם התנאים הבאים: הם מצויים במנגנון הירארכי וסרים למרות הירארכית; מזהים את עצמם בסימן זיהוי המבחין אותם ממרחק; נושאים נשק באופן גלוי; נוהגים לפי כללי המלחמה.
שורה 72:
*תושבים בשטח שאינו כבוש, אשר בהתקרב האויב נוטלים חלק בהגנה על עצמם, באופן ספונטני וללא יכולת להתארגן בכוחות צבא סדירים, בתנאי שהם נושאים נשק באופן גלוי ונוהגים לפי כללי המלחמה.
=== אמנת
אמנה חשובה זו דנה בהגנה על אוכלוסייה אזרחית במלחמה או תחת כיבוש. על האוכלוסייה האזרחית, שחובה להגן עליה, נמנים כל מי שאינם משתתפים בלחימה.
עקרון ההגנה על אוכלוסייה אזרחית מבוסס על העובדה, שאף כי במהלך מאה השנים האחרונות אוכלוסייה אזרחית איננה משתתפת בלחימה, בכל זאת אזרחים הם הנפגעים (הרוגים ופצועים) העיקריים במאבקים מזוינים. לפיכך, האמנה קובעת כלל מרכזי, ולפיו אין לפגוע באוכלוסייה האזרחית וברכושה בעת מלחמה. חובה זו מוטלת על כל הכוחות הצבאיים והאזרחיים. סעיף 32 באמנת
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
"בעלי האמנה מסכימים במפורש שכל אחד ואחד מהם אסור לו לנקוט שום אמצעי שיש בו כדי לגרום לסבלם הגופני או להשמדתם של המוגנים אשר בידם. איסור זה חל לא רק על רצח, עינויים, עונשי גוף, השחתת גוף וניסיונות רפואיים או מדעיים שאין הטיפול הרפואי במוגן מצריכים, אלא גם על שאר מעשי אכזריות, אם בידי סוכנים אזרחיים ואם בידי סוכנים צבאיים".
</blockquote> במקרה של כיבוש, היחסים בין הכוח הכובש לאוכלוסייה האזרחית משתנים. אין מדובר עוד במצב חירום זמני, שבו מתבצעת לוחמה, אלא במצב שגרתי ולעתים אף מתמשך. לפיכך, המחויבות של הכוח הכובש כלפי האוכלוסייה האזרחית ורכושה גדלה, ועמה גדלה החובה לשמור על זכויות האדם שלה ולאפשר קיום אורח חיים שגרתי. על הכוח הכובש מוטלת החובה להבטיח את הסדר והביטחון הציבוריים, מתוך כיבוד המנהגים המקומיים. הזכויות והאיסורים שעל הכוח הצבאי חובה לשמור הן: הזכות לחיים; הזכות לחופש התנועה; הזכות לפרנסה; הזכות לדיור; הזכות לקניין; הזכות להליך הוגן; הזכות לטיפול רפואי; איסור על ענישה קולקטיבית; איסור על גירוש תושבים אל מחוץ לשטח הכבוש; איסור יישוב אזרחים של המדינה הכובשת בשטח הכבוש; איסור הפעלת לחץ לשיתוף פעולה עם הכוחות הכובשים; הזכות לתכנון סביבתי.
אמנת
אזרחים הנוטלים חלק בלחימה, מסתכנים באיבוד זכותם להגנה כאזרחים ואינם נהנים מאותן זכויות של חיילים במדים, המוגדרים תחת סטטוס של שבויי מלחמה, אם הם נופלים בשבי. אנשים אלה צפויים לעמוד לדין לפי החוק הפלילי של המדינה שאסרה אותם.
==== עצירים בשטח כבוש ====
אמנת
==== פשעי מלחמה ====
אמנת
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
"הריגת מוגן במזיד, עינויו או יחס בלתי אנושי אליו, לרבות ניסיונות ביולוגיים, גרימת-זדון של סבל רב או חבלה חמורה בגופו או בבריאותו, גירושו או העברתו שלא בהיתר או כליאת מוגן שלא בהיתר, כפיית מוגן לשרת בכוחות מעצמה אויבת, או שלילת-זדון של זכויותיו של מוגן לשפיטה הוגנת וסדירה, שנקבעה באמנה הזאת, לקיחת בני ערובה והריסתו והחרמתו של רכוש בקנה מידה רחב, שאין הכרח צבאי מצדיקן ושבוצעו שלא בהיתר ומתוך הפקרות" (סעיף 147, אמנת
</blockquote>
יש הסוברים כי אמנות
== פרוטוקולים נוספים ==
בעקבות הניסיון המלחמתי המר בוויטנאם נוספו בשנת 1977 שני פרוטוקולים(Additional Protocols) לארבע אמנות
=== הפרוטוקול הראשון 1977 ===
|