מניית שליטה – הבדלי גרסאות

'''מניית שליטה''' היא [[מניה]] המעניקה לבעליה שליטה בחברהב[[חברה (תאגיד)|חברה]] על ידי זכויות הצבעה עדיפות המוקנות לה. כאשר לחברה יש מספר סוגים של מניות שהנפיקהש[[הנפקה|הנפיקה]] ניתן להעניק לכל סוג של מניות זכויות שונות. לדוגמה - ל[[מניית בכורה|מניות בכורה]] ישנה זכות ראשונים לקבלת [[דיבידנד]] ועדיפות על פני מניות רגילות בפירוק החברה, אך אינן מקנות לבעליהן זכויות הצבעה כלל.

בעבר היה מקובל להנפיק לחברות בבורסהב[[הבורסה הישראליתלניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]] שני סוגי מניות שנבדלו ביניהן בערך הנקוב שלהן, וכך הובדלו בזכויות ההצבעה שלהן. הדבר שרת את רצונם של בעלי השליטה בחברות לגייס [[הון]] עבור החברה מבלי לאבד את שליטתם בה. לדוגמה חברה הנפיקה מניות 1 ש"ח ומניות 5 ש"ח. לכאורה תמורת 100 ש"ח יכול המשקיע לרכוש 100 מניות מסוג 1 ש"ח או 20 מניות מסוג 5 ש"ח. באספות בעלי המניות לכל מניה קול אחד ולכן למחזיק 100 מניות 1 ש"ח פי חמישה קולות מלמחזיק 20 מניות 5 ש"ח. בעלי השליטה החזיקו רוב גדול במניות השליטה, בדוגמה זו מניות 1 ש"ח, ויכלו להוסיף ולהנפיק כמויות גדולות של מניות 5 ש"ח שנקראו מניות הון, מבלי לאבד את הרוב שלהם באספות בעלי מניות.

לפני מספר שנים, תחת לחץ [[רשות ניירות ערך]], סתמהסגרה הבורסה לניירות ערך אתפירצה הפרצה הזוזו בכך שאיפשרה לחברות להנפיק מניות חדשות (והמיריםו[[ניירות ערך המירים|המירים]]) רק מהסוג העדיף בזכויות ההצבעה. בעקבות החלטה זו, בעלי שליטה בחברות בעלות שני סוגי מניות ויותר אשר היו מעונינים לגייס הון נוסף בהנפקת מניות, ביצעו איחוד של סוגי המניות השונים לסוג אחד תוך מתן פיצוי לבעלי המניות העדיפות בזכויות ההצבעה תמורת הויתור על עדיפות זו.<br />למרות זאת, בבורסת תל אביב עדיין נסחרות חברות בעלות מניות הון ומניות שליטה שבעליהן העדיפו לשמר את השליטה בידיהם ולא להנפיק מניות חדשות.

סוג מיוחד של מנית שליטה נקרא מנית זהב - זושהיא מניה בודדת אשר למחזיק בה מוקנים 50% מזכויות ההצבעה בחברה. המשמעות היא שלמחזיק מנית הזהב (בתוספת מניה אחת רגילה, ליתר דיוק) יש רוב אוטומטי בכל אספת בעלי מניות. החברה הידועה ביותר בה קיימת מנית זהב היא [[הכשרת הישוב]]. מדינת ישראל החזיקה במנית הזהב במקור ויעקבו[[יעקב נמרודי]] רכש מהמדינה את השליטה בחברה כולל מנית הזהב. בעת המכירה נמתחה ביקורת על המדינה על כך שלא השוותה את זכויות ההצבעה במניות החברה בטרםטרם המכירה.