עלילת כרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ראו גם |
מ בוט החלפות: כדי ש; נעשית$1; לב$1; |
||
שורה 8:
תחילתה של העלילה היא באסון הכבד הפוקד את המלך '''כרת''' - 'עבד אל', מלכה של '''חובור''', שבו מתים כל צאצאיו בנסיבות שונות. הוא נותר ערירי, ובשנתו הוא בוכה ואז מתגלה אליו '''אל''', ראש הפנתיאון, שמנחם אותו ומייעץ לו להקריב קורבנות לו ול[[בעל (אל)|בעל]] (ובהם טלה, גדי, לחם, ציפור ויין). לאחר הטקס לפי ההתגלות, על כרת לאסוף את [[צבא]] <ref>KTU.1.14.I-II</ref>, לתקוף את העיר '''אודום''' ולבקש ממלך העיר '''פבל''', לאישה את '''חורי''' בת המלך, בעלת היופי האגדי, שיפה כאלה [[ענת (אלה)|ענת]], בתמורה להסרת ה[[מצור]]<ref> KTU.1.14.III</ref>.
המלך כרת מתעורר משנתו ועושה כפי עצתו של אל. הוא זובח לאלים אל ובעל, נושא ידיו לשמיים, מכין מזון לעירו, מגייס צבא עצום שמונה שלוש מאות אלף חיילים, מצייד אותם כראוי ויוצא בראשם. בסוף היום השלישי הם מגיעים למקדש [[אשרה]] אלת [[צור]] ו[[צידון]], ושם הוא נודר [[נדר]] שאם היא תהיה בעזרו, הוא יתרום לעבודתה, ויכפיל את משקל הנסיכה חורי בכסף, ואף ישלש אותה בזהב. בסופם של ארבעה ימים נוספים, הוא מגיע לאודום, תוקף את סביבותיה ומטיל עליה [[מצור]], עד שלבסוף '''פבל''' מלך אודום נכנע לו ומוסר לו את בתו היפה לאישה, למגינת
לרגל המאורע מתכנסים האלים לאסיפה מיוחדת, ובעל מציע לאל לברך את כרת. ואל מברך את כרת שיוולדו לו שמונה ילדים ובהם את יצב, הילד שיינק מאשרה וענת<ref>KTU.1.15.II</ref>. לאחר שהוא נושא אותה לאישה היא יולדת לו שמונה בנים ובנות. הוא מייעד את המלוכה ל'''שמנת''', בתו הצעירה ביותר במקום לבכור והאלים מסכימים לכך ברצון. אך כרת שלא עמד ב[[נדר|נדרו]] לאלה אשרה, נענש על ידה ב[[מחלה]] חשוכת מרפא <ref>KTU.1.15.III</ref>. אישתו עושה סעודה מיוחדת לנכבדי העיר, כנראה במטרה לעוררם למצבו הרע של בעלה ולבקש עצה למחלתו <ref>KTU.1.15.IV-V</ref>.
שורה 23:
'''הכרת תודה.''' אי הכרת תודה והפרת נדרים לאלים, הוא דבר שאסור לעשותו. כרת שהפר נדרו לאלה אשרה - האלה הראשית של [[צור]] ו[[צידון]], כפי שמתואר באגדה, נענש במחלה חשוכת מרפא וכמעט שמת, לולי התערב במיוחד ראש האלים לרפאו. מעניין להשוות למקרא, "כי תדר נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו, כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך, והיה בך חטא" (דברים כ"ג כ"ב).
'''הקרבת הקורבן.''' ישנו פירוט רב של המעשה הפולחני. ניכר שהקרבת הקורבן לא
'''תפקיד המלך.''' מוטיב נוסף שחוזר כאן כמו ב[[אגדת אקהת]], הוא תפקידו של המלך להיות שופט צדק, ולהגן על החלשים בחברה: [[אלמנות|אלמנות]], [[יתום|יתומים]] ודומיהם. מוטיב שחוזר פעמים רבות במקרא.
'''נשות חתנים טריים שהתגייסו.''' כאשר צבא כרת יוצא למלחמה, החיילים שאך התחתנו, מעבירים את נשותיהן לחבריהם ואף לזרים, כנראה
== מקבילות ==
| |||