יישוב קהילתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תמונה עדכנית |
←היסטוריה: הרחבה, עריכה, עדכון, ניסוח, הוספת מקור |
||
שורה 14:
המדינה מסייעת ליישובים בהקמת תשתיות - דרכים, ביוב, חשמל, מים, וכדומה, ואילו הבתים נבנים בידי התושבים.
==היסטוריה==▼
צורת התיישבות זו רווחת באזורים בישראל בהם החלה ההתיישבות לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כגון [[תוכנית המצפים בגליל]], וה[[התנחלות|התנחלויות]] שחלק ניכר מהן הוא יישובים קהילתיים{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=4858&id=5 על התפתחות היישובים הקהילתיים] ביהודה ושומרון.}}.
שורה 26 ⟵ 21:
==מעמד מוניציפלי==
בהתאם לגודלם, מיקומם ואופיים, וכן לאור המגמות ל[[איחוד רשויות מקומיות]], ליישובים קהילתיים שונים מעמד מוניציפלי שונה. חלקם [[מועצה מקומית|מועצות מקומיות]], חלקם [[ועד מקומי|ועדים מקומיים]] במסגרת [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]] וחלקם [[מינהלת מקומית|ועדי רובע עירוני]] במסגרת [[עירייה|עיריות]] שעברו תהליך של איחוד רשויות, תוך שימור המעמד החברתי-קהילתי העצמאי של היישוב הקהילתי.
▲==היסטוריה==
בראשית 1975 הוקם גוף בשם "תנועת היישובים העירוניים מעבר לקו הירוק" יזם אותו חנן פורת במטרה לסייע להתנחלויות שהוקמו מעבר לקו הירוק שעד אז התנהלו בנפרד ללא מערכת תומכת. כמנהל התנועה התמנה עוזי גדור, איש בעל ניסיון עשיר בתכנון אזורי התיישבות (הבשור, רמת הגולן, ימית). אחת השאלות שהטרידו את גדור הייתה מה היא התנחלות. היה ברור שקרית ארבע. ימית, קצרין, הם ישובים עירוניים, אבל מה היא עפרה, שילה או בית אל. הן אינן קיבוץ (שהוא ישוב שיתופי) ולא מושב (שהוא ישוב חקלאי). גדור חיבר מסמך המשרטט צורת התיישבות כפרית חדשה, שהעניק לה את השם "ישוב קהילתי". בניגוד למושב שהוא גוף חברתי המתבסס על חקלאות וכללים נוקשים חלוקה שיוויונית של אמצעי ייצור חקלאיים כענף קיום בלעדי. הישוב הקהילתי, על פי תפיסתו, הוא ישוב סגור המתנהל על ידי ועד נבחר וועדת קבלה, וחברה המגדירה את אופייה ומקפידה על קיומו: דתי, חילוני, או טבעוני. המכנה המשותף הוא חברתי- קהילתי, ואילו את הבסיס הכלכלי על כל מתיישב לפתור בעצמו, אם בעבודת חוץ או עיסוק מקומי. ליישוב הסמכות לפקח על אופי המגורים וחזות היישוב. המסמך פורסם ב"נקודה" וגדור עבר את ההתנחלויות והציע להן לאמצו. הראשונה הייתה התנחלות עופרה, ואחריה אלון שבות וכל האחרות. כשנתיים אחר כך, כששימש גדור אחראי על תכנון פריסת צה"ל, הגיעו אליו חבורת חוקרים מרפא"ל שביקשו להקים ישוב בגוש שגב שהיה שטח אש. בצד המשבצת שפינה להם הציע גם את רעיון היישוב הקהילתי. "זכור לי יום ששי בערב שנסעתי למפגש עם משפחות הגרעין והצגתי להם את הרעיון שאומץ על ידם." הישובים יובלים ועצמון היו היישובים הקהילתיים הראשונים שהוקמו בגבולות הקו הירוק.
ניסיונותיו של עוזי גדור לשכנע את ראש המחלקה להתיישבות רענן וויץ לאמץ את צורת ההתיישבות החדשה לו עלו יפה. "ברורה לי התנגדות הסוכנות היהודית. מה יש לה לעשות בכפרים שבסיסם חברתי וכלכלתם עצמית. במקום זאת הציע וויץ את רעיון הכפר התעשייתי ונאבק עליו. רעיון עקר שבניגוד ליישוב הקהילתי המעוגן במציאות העכשווית, בה התעסוקה מגוונת, מתבססת על לימודי מקצוע, אקדמיה ויזמה אישית, מונעת מהמתיישב לבחור את עיסוקו ומכתיבה לו אותו. במבחן התוצאה התמונה ברורה: מאות יישובים קהילתיים ואף לא כפר תעשייתי אחד.
מספר גדור: כעשרים שנה מאוחר יותר שימשתי נציג ראש הממשלה במרכז ההשקעות והגעתי לפגישה עם מנהל הרשות לפיתוח הפריפריה במשרד התעשייה, משה מרחביה, חבר התנחלות עופרה. משה הזכיר לי מפגש שקיימנו בשעתו עם סנטה יוספטל, מנהלת המרכז החקלאי, המאגד את כל תנועות ההתיישבות, "ביקשנו להצטרף כתנועת היישובים הקהילתיים. סנטה שאלה: כמה יישובים יש לכם, וענית: ששה, אבל יהיו עוד. היא גיחכה ואמרה: יש 300 קיבוצים ו 300 מושבים, ואתם עם הששה שלכם מבקשים להצטרף, ודחתה אותנו." ומשה המשיך: "עברו עשרים שנה. כמה קיבוצים שלא הופרטו נשארו, וכמה מושבים עדיין מקיימים את תקנון המושב ומתקיימים על עבודה עצמית חקלאית. אלו ואלו הפכו למעשה ליישובים קהילתיים. אין ספק שברעיון היישוב הקהילתי היה ראיית הנולד".
"כאן ראוי לציין שהוגה רעיון ה'יישוב הקהילתי' היה עוזי גדור, שעבד באגף התכנון (שהיה משותף לצה"ל ולמשרד הביטחון). 'היישוב הקהילתי' על פי חזונו, ששורטט גם הלכה למעשה כמודל כתוב ומובנה, יהיה מבוסס על שיתוף חברתי בלבד. השיתוף הכלכלי המאפיין את הקיבוצים והמושבים, איננו כלול בו. הוא חיפש 'למכור' את ה'סחורה' שלו. הרגשנו שהמודל שלו מתאים לנו כמו כפפה ליד. 'קנינו'.." (שני חמדת ולשם סלע (מראיינות). סיפורו של משה מרחביה-עפרה, אתר יש"ע)
==קישורים חיצוניים==
* {{הארץ|יהונתן ליס|שיחת היום - "שי חרמש, את מי ועדת קבלה תשאיר מחוץ ליישוב?"|1.1167760|21 במרץ 2011}}
* {{הארץ|ג'קי חורי|אז מה זו בדיוק ועדת קבלה ליישוב קהילתי|1.1884608|12 בדצמבר 2012}}
* שני חמדת ולשם סלע (מראיינות). סיפורו של משה מרחביה-עפרה, אתר יש"ע, 11/01/2017
== הערות שוליים ==
| |||