סינמטק תל אביב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, החלפות (הספרייה) |
|||
שורה 1:
{{מבנה
| שם =
| שם בשפת המקור =
| סמל = [[קובץ:CinemaTtelAviv.svg|200px|לא ממוסגר|[[סמליל]] סינמטק תל אביב]]
| תמונה = [[קובץ:GLAM wikicon 2018, day 1 (14).jpg|250px]]
| כיתוב =
| סוג = סינמטק
| כתובת = רח' הארבעה 5
| עיר = {{סמל|תל אביב-יפו|15|+}}
| תאריך סיום =
| תאריך פירוק =
| תאריך פתיחה רשמי =
| מייסדים =
| נשיא =
| מנהל =
| אוצר ראשי =
| מספר מבקרים =
| שטח =
| אדריכל =
| סגנון אדריכלי =
| בעלים =
| קואורדינטות =
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{מפה דינמית|זום=16}}
| כיתוב מפה =
}}
[[קובץ:TelAvivCinemateque.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לאגף החדש של סינמטק תל אביב - מרכז הקולנוע הישראלי]]
שורה 31:
== היסטוריה ==
[[קובץ:Tel Aviv Cinematheque.svg|ממוזער|שמאל|ה[[סמליל]] הישן של סינמטק תל אביב]]
את הסינמטק יזם והקים [[אליהו שפייזר]], בעת שכיהן כסגן ראש עיריית תל אביב וראש אגף התרבות{{הערה|{{דבר||כמה שאלות בעניין סינמאתק|19730419|89}}}}{{הערה|{{מעריב||הבתים המיותרים|19720121|156}}}}{{הערה|{{דבר|חוה נובק|הסדנה למחזה המקורי - קוו ואדיס?|19721221|87}}}}. אירוע הפתיחה התקיים ב-12 במאי 1973. [[עקיבא ברקין]], ניהל אותו בשנתו הראשונה. משכנו הראשון של הסינמטק היה בבית עובד העירייה ברחוב פומבדיתא{{הערה|{{דבר|זאב רב נוף|המלחמה על הסינמאטק בתל אביב|19740808|68}}}}. בסוף 1975 מונה [[אלון גרבוז]] למנהל הסינמטק וכיהן בתפקיד עד לפרישתו בשנת [[2015]]{{הערה|{{וואלה!|[[אבנר שביט]]|סיפור על אהבה ואור: עולם הקולנוע מצדיע לאלון גרבוז עם פרישתו מניהול סינמטק תל אביב|2887693|11 בספטמבר 2015}}}}. לאחר כשנה של פעילות היו לסינמטק 3,000 מנויים ודיירי רחוב פומבדיתא התלוננו על הרעש והתנועה ברחוב והוא עבר לפעול בתוך [[מוזיאון תל אביב]]{{הערה|{{מעריב|ש רותם|הצגת הקולנוע האחרונה של ה"סינמטק" ברחוב פומבדיתא|19741206|160}}}} ואחר כך באולם בבית [[מפעל הפיס]] הסמוך{{הערה|{{דבר||הסינמטק בת"א יועבר לאולם מפעל-הפיס|19750113|63}}}}.
בניין הסינמטק הנוכחי ברחוב שפרינצק 2, בפינת הרחובות [[רחוב הארבעה|הארבעה]] ו[[רחוב קרליבך|קרליבך]], תוכנן על ידי האדריכל הישראלי [[סלו הרשמן]], ונחנך ב-[[1989]].
בנובמבר [[2011]] נפתח בצמוד לבניין הסינמטק, הודות לתרומה של [[מארק ריץ']], אגף ששילש את גודלו של שטח הסינמטק. הוא מכיל שלושה אולמות קולנוע חדשים, משרדים, ספרייה ומסעדה. בדומה לאגף המקורי, גם אגף זה תוכנן על ידי האדריכל [[סלו הרשמן]]{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|סינמטק תל אביב עבר למבנה החדש|1.1577370|28 בנובמבר 2011}}}}. האגף הישן נסגר אז לשיפוצים ונפתח שוב ב[[ינואר]] [[2013]]. הסינמטק שינה באותה עת את שמו מ"מרכז דורון לקולנוע" ל"מרכז לקולנוע בישראל ע"ש מארק ריץ'". בקומפלקס פועלים מאז חמישה אולמות: שלושה באגף החדש ושניים בישן. האגפים מחוברים במסדרון. אולם 1 שבו 348 מקומות ישיבה, אולם 2 שבו 116 מקומות, אולם 3 שבו 421 מקומות, אולם 4 שבו 193 מקומות ואולם 5 שבו 59 מקומות. בנוסף יש בו תאי צפייה לצפייה בסרטים מארכיון הסרטים העשיר של הסינמטק.
שורה 40:
==פעילות==
הסינמטק משמש להקרנות של סרטים, ישראליים וזרים, ש[[בית קולנוע|בתי הקולנוע]] העסקיים נמנעים מהקרנתם עקב שיקולים כלכליים ואחרים (כגון הסרט "[[גן עדן עכשיו]]"), וכן מוקרנים סרטים מאוסף הסינמטק. לעיתים מתקיימות בו הקרנות בכורה לסרטים ישראליים שלאחר מכן מוצאים דרכם לבתי הקולנוע העסקיים או לערוצי ה[[טלוויזיה]].
בסינמטק פועלת [[ספרייה]] מיוחדת אשר הוקמה בשנת 1994 ומכילה אוספי סרטים נדירים, ספרים, חומרים אודיו-ויזואליים, כרזות וצילומים, פסי-קול וכן עיזבונות ואוספים של אישי קולנוע בולטים מהתעשייה{{הערה|[https://www.asmi.org.il/285/
בסינמטק מתקיימים [[פסטיבל קולנוע|פסטיבלים לקולנוע]], כגון פסטיבל "[[דוקאביב]]" ל[[קולנוע דוקומנטרי]], [[הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים]], פסטיבל "רגעים של קולנוע צרפתי", פסטיבל קולנוע אוסטרלי, [[הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה]], ופסטיבל הדגנרטים - [[קבוצת סמרטוט]], ועוד. להקרנת סרטי הפסטיבלים מסתייע הסינמטק באולמות קולנוע נוספים בסביבתו, כגון אולם הקולנוע של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]].
באכסדרת הסינמטק נערכות תערוכות צילום של אמנים ישראלים.
שורה 58:
* {{וואלה!|[[מרט פרחומובסקי]]|עותק במצב טוב: 40 שנה לסינמטק תל אביב|2640933|12 במאי 2013}}
* {{הארץ|נירית אנדרמן|אלון גרבוז פורש מסינמטק תל אביב ומציע שגם שרת התרבות תפנה את הכיסא שלה|1.2733085|25 בספטמבר 2015}} {{סרטונים}}
* אתר כתב העת [https://www.cinema.co.il/
==הערות שוליים==
| |||