מולכו (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
/הביקורת, בלבן
שורה 18:
 
בסופה של השנה, שהיא גם סופו של הספר, נפטרה אמה של אשתו המנוחה, ובכך בעצם "משתחרר" מולכו מהצורך להתעמת או להתמזג עם השפעתה של התרבות האירופית. או כפי שהוא חוזר ומזכיר פעמים מספר בסופו של הספר בדרכים שונות: "השעה היתה שלוש לפנות בוקר, ואפילו השעה אצלי [הוא חזר באותו ערב מברלין] רק שתיים, חשב מולכו, מה זה כבר משנה. היתרון האירופאי נמחק כלא היה"<ref name=":0">[[אברהם ב. יהושע]], '''מולכו; רומאן''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 1987, עמ' 344</ref>
==הביקורת==
 
[[אברהם בלבן]] כתב ספר שלם המנתח את הספרים: "מולכו" ו"[[מר מאנ|מר מאני]]", והוא שם דגש על חשיפת הרקע המשפחתי של המחבר בספרים אלו. א.ב. יהושע כתב מספר סיפורים ורומנים לפני "מולכו" אך זוהי הפעם הראשונה שהוא חושף בספר את הרקע המשפחתי שלו. אין שום רמז בספריו הקודמים לכך, שיהושע הוא בן למשפחה [[ספרדים ועדות מזרח (מפלגה)|ספרדית]] בעלת שורשים עמוקים בירושלים. "דרכו הספרותית של יהושע הוכתבה על ידי גורמים אישיים משפחתיים, כמו גם על ידי גורמים הקשורים למערכת הספרותית הישראלית" טוען בלבן.<ref name=":2">[[אברהם בלבן]], '''מר מולכו, עיונים ברומנים של א.ב. יהושע''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 1991
 
</ref>
==הביקורת==
 
סיפוריו המוקדמים של יהושע היו מופשטים, אליגורים, אוניברסאלים כביכול, ונעדרים כל סממנים של מקום וזמן, ויהושע מודה בראיונותיו שהנטייה המופשטת הזו תאמה את החינוך שקיבל מאמו, בד בבד עם רצונו "להתבולל" בהוויה ובתרבות הישראלית. זמן קצר לפני כתיבת "מולכו" נפטר אביו של הסופר ונקבר בבית הקברות הספרדי הישן, וביהושע חלה התקרבות לשורשיו הספרדיים. מכאן הגיעו שני הספרים שבספר: "מולכו" ו"מר מאני".
 
הפואטיקה של הסיפורי המוקדמים, גורס בלבן, העמידה במרכזה את דחפי עולם המעמקים של האדם, המנותק ממקום ומזמן ונוטה אל המוגזם והגרוסטקי, בעוד שהפואטיקה של מולכו מעמידה במרכזה דמות עגולה שצומחת בתוך רשת משפחתית מפותלת ומעוגנת במציאות חברתית ברורה ומוגדרת.<ref name=":2" />
 
 
שורה 28 ⟵ 35:
בסדרת ה[[פודקאסט|הסכתים]] של אתר "[[עברית (קורא ספרים אלקטרוני)|עברית]]" מספר א.ב. יהושע שכתב את הספר בשלבים. הוא החל תחילה לכתוב את הספר "מר מאני" (הרומן הרביעי שלו) ונעצר לאחר הפרק השלישי. באותה תקופה יצא לאור "[[סוף דבר (ספר)|סוף דבר]]" של [[יעקב שבתאי]], ויהושע התרשם מהספר שהוא כדבריו: ספר פשוט על אדם פשוט שחש במותו המדומיין הקרב. הוא נטש את כתיבת "מר מאני" והחל בכתיבת "מולכו".<ref name=":1">"[https://omny.fm/shows/medabrim-evrit/3801683a-32b0-4f2f-a600-adbd01416d63 א.ב. יהושע מדבר על "מולכו]", '''מדברים עברית'''; סדרת ההסכתים של אתר "[[עברית (קורא ספרים אלקטרוני)|עברית]]"</ref>
 
הספר מבוסס על הלילה שבו מתה חברתה הטובה של אשתו של הסופר, מיקה. בעלה של החברה סיפר למיקה על ליל המוות, ויהושע התרשם מהסיפור. שני הדפים הראשונים של הספר מבוססים, אפוא, על סיפורו של הבעל. לאחר מכן, אומר יהושע, הפלגתי בדמיוני. לגיבור הספר אכן יש כמה קווים ביוגרפיים שנלקחו מהאוטוביוגרפיה האישית שלו, מודה יהושע. הוא גבר ספרדי ישן, שנולד ב[[ירושלים]], מתגורר בחיפה, ודמותו של אביו מזכירה את דמותו של אביו של יהושע, שנפטר מספר שנים טרם כתיבת הספר.
 
אשתו של מולכו עלתה עם אמה לארץ, ושתיהן מנהלות אורח חיים ותרבות אירופית-גרמנית, על אף ששתיהן פוסלות כל אפשרות של ביקור בארץ מוצאן: [[גרמניה]]. ברמה מסויימת, אומר יהושע, גם אשתו שלו הייתה קרובה לתרבות זו. אשתו של מולכו היא אינטלקטואלית מרירה ושמאלנית, ואילו מולכו הוא פאסיבי ללא עמדות נוקשות והשקפת עולם משלו, אך הוא הלך בעקבותיה. כאשר היא מתה, אומר מולכו לעצמי: אני חופשי! אלא שכל הספר מוכיח שאיננו חופשי; מולכו לא מצליח להשתחרר מהשפעתה של אשתו ואמה, עד מותה של האם בסופו של הספר.
 
מולכו עצמו כאילו לא אפשר לי להכניס אותו לזוגיות, מספר יהושע, והאמת שהוא משחרר אותה באמצעות המוזיקה. הוא כאילו מחזיר אותה לבית שלה בברלין שזרקו אותה משם. הלכתי לברלין בעקבות ההליכה שלו, ושם הוא בעצם תופס את המוזיקה. הוא חשב להיות דון ג'ובאני, אבל האופרה כאילו נותנת לו מסר: אתה עדיין לא [[דון ג'ובאני]], כי אשתך עדיין בך, אתה מנסה להשיב אותה מהשאול, כמו [[אורפאוס]]. אלא שהפעם הוא מתחבר אל המוזיקה לא בזכות אשתו, אלא בזכותו שלו, הספרדי הירושלמי. מולכו כאילו משכלל את עצמו באמצעות המוזיקה.
 
זהו ספר שהבנתי אותו בשלבים, מגלה יהושע, ויש הרבה אנשים שאומרים שזהו הספר הטוב ביותר שלי.<ref name=":1" />