תרבוע העיגול – הבדלי גרסאות

שיטות לחישוב השטח המשוער של מעגל נתון, שניתן לחשוב עליה כעל בעיה מקדימה לתרבוע העיגול, היו ידועות כבר בתרבויות עתיקות רבות. ניתן לסכם את השיטות הללו על ידי ציון הקירוב ל- π שהן מייצרות. בסביבות שנת 2000 לפני הספירה, המתמטיקאים הבבלים השתמשו בקירוב {{ללא גלישה|<math>\pi\approx\tfrac{25}{8}=3.125</math>,}} ובערך באותו זמן השתמשו המתמטיקאים המצרים הקדמונים ב- {{ללא גלישה|<math>\pi\approx\tfrac{256}{81}\approx 3.16</math>.}} למעלה מ-1000 שנים מאוחר יותר, ב''[[ספר מלכים|ספרי המלכים]]'' של [[הברית הישנה]] השתמשומופיע בקירובהקירוב הפשוט יותר, {{ללא גלישה|<math>\pi\approx3</math>.{{r|b3p}}}}מתמטיקה הודית עתיקה, כפי שתועדה ב- ''Shatapatha Brahmana'' ו- ''Shulba Sutras'', השתמשה במספר קירובים שונים {{ללא גלישה|to <math>\pi</math>.{{r|plofker}}}} [[ארכימדס]] הוכיח נוסחה לשטח המעגל, לפיה <math>3\,\tfrac{10}{71}\approx 3.141<\pi<3\,\tfrac{1}{7}\approx 3.143</math>. במתמטיקה הסינית, במאה השלישית לספירה, [[ליאו הואי|ליו הואי]] מצא קירובים מדויקים אף יותר באמצעות שיטה דומה לזו של ארכימדס, ובמאה החמישית מצא צו צ'ונגז'י <math>\pi\approx 355/113\approx 3.141593</math>, קירוב המכונה Milü.