עורך דין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
Protocolil (שיחה | תרומות) אפשרות הצעות קישורים: נוספו 3 קישורים. |
||
שורה 7:
ב[[אנגליה]] (ובמדינות אחרות בהן שיטת המשפט שאובה מ[[המשפט המקובל|המשפט האנגלי]], כגון [[אוסטרליה]]) מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע ב[[בית משפט|בית המשפט]] (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה ב[[ישראל]], וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות. למרות ההבחנה, בישראל עורך דין המופיע בבית המשפט ומייצג את לקוחותיו שוטח את טענותיו או תביעותיו ומבקש מבית המשפט להכריע בסוגיה. הופעה בבית המשפט מוגדרת "[[ליטיגציה]]", אם בתחום האזרחי, הפלילי, או המנהלי.
בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון [[דיני עבודה]], [[דיני מיסים]], [[משפט מסחרי]], [[משפט פלילי]] וכולי. [[משרד עורכי דין|משרד גדול לעריכת דין]] [[מעסיק]] לעיתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.
==הצורך בעורך דין==
שורה 31:
*עמד ב[[מבחן|בחינות]] של [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]] - מבחן המחולק לשלושה חלקים; כשבחלק הראשון נדרש הנבחן לנסח בכתב את תשובתו, בחלק השני נדרש הנבחן לענות בדין הפרוצדורלי ובחלק השלישי בדין המהותי (שני החלקים האחרונים הם [[מבחן רב ברירתי]]). הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות. בבחינה שהתקיימה בנובמבר [[2004]] נכשלו מחצית מ-1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (מדובר בשיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות){{הערה|{{הארץ|[[יובל יועז]]|50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה|1.1528696|11.11.2004}}}}. בבחינה שהתקיימה ביוני 2018 נכשלו 88% מהניגשים לבחינה. לאחר התערבות הוועדה הבוחנת, טרם פרסום תוצאות הבחינה, נפסלו חלק מהשאלות בבחינה, ולחלק משאלות הבחינה הוספה חלופה של תשובה נוספת, מה שהוריד את אחוז הנכשלים בבחינה ל-68%.
אדם הכשיר להיות עורך דין והוא [[תושב ישראל]] ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע ב[[עבירה שיש עמה קלון]], והלשכה סבורה שלנוכח [[הרשעה]] זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
בראשית ימי המדינה, היו עורכי דין רבים שעלו מחוץ לארץ ולא הצליחו לקבל רישיון עריכת דין בגלל קושי הבחינות והחובה להתמחות ארוכה ללא קבלת שכר{{הערה|{{חרות||עורכי דין מחו"ל דורשים|19500507|53}}}}.
שורה 58:
על פי הדין בישראל, כל עורך דין חייב להיות חבר ב[[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]]. מי שמבקש להצטרף לשורות הלשכה נדרש לקבל על עצמו את כלליה. לפיכך, ללשכת עורכי הדין יש כוח רב בעניין הסדרת המקצוע והחלת רגולציה ופיקוח על עורכי דין.
הלשכה אכן מפעילה את כוחה, ובהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין (באישור שר המשפטים), היא התקינה כללים שונים, ובהם {{סחפ|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986}}. בנוסף, מעת לעת, מנחה הלשכה את עורכי הדין כיצד עליהם לפעול באמצעות הנחיות היוצאות על ידי [[ועדת האתיקה]] הארצית של לשכת עורכי הדין. עורך דין שמפר את כללי האתיקה עלול לספוג קנס כספי או עונש הרחקה מהמקצוע לצמיתות או לתקופה קצובה (חודשים או שנים). בירור בדבר הפרת כללי האתיקה מתבצע בתוך מוסדות הלשכה, על פי רוב, לאחר קבלת פנייה מאת מתלונן. על החלטת הלשכה ניתן לערער בבית המשפט.
=== מספר עורכי הדין בישראל===
| |||