היסטוריה של העמים דוברי האנגלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניטרול דעות הכותב
שורה 9:
צ'רצ'יל היה אחד מאחרוני ההיסטוריונים של "ההיסטוריה הוויגית", האמונה כי [[המפלגה הוויגית]] בבריטניה של [[המאה ה-18]] ו[[המאה ה-19]] זכתה לגדולה ייחודית ולייעוד קיסרי, ושכל ההיסטוריה הבריטית צריכה להיראות כחותרת אל ייעוד זה. אמונה זו השפיעה על הקריירה הפוליטית שלו, כמו על כתיבתו ההיסטורית. כבר בנעוריו של צ'רצ'יל נראתה גישה זו כאנכרוניסטית, אך הוא מעולם לא סטה ממנה, ולא גילה עניין בצורות אחרות של [[היסטוריוגרפיה]] של בריטניה. גם ההיסטוריונים המקצועיים שבהם הסתייע בכתיבת ספריו, לא הצליחו להניא אותו מגישה זו.
 
כתביו של צ'רצ'יל מחולקים לשלוש קטגוריות. צ'רצ'יל עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו, ובמיוחד בהיסטוריה של [[רנדולף צ'רצ'יל|הדוכס ממרלבורו]], אבי אבותיו הדגול, בן [[המאה ה-18]], כן כתב כתבים אוטוביוגרפיים, שעסקו באופן צבעוני ומרתק בהרפתקאותיו המוקדמות כחייל ועיתונאי ב[[הודו]], [[סודאן]] ו[[דרום אפריקה]] בעת המלחמות האימפריאליות שנוהלו שם בסוף [[המאה ה-19]]. תהילתו של צ'רצ'יל כסופר, אשר הביאה לו את [[פרס נובל]] לספרות]], נובעת מן הסוג השלישי של ספרים – כרכים עבי כרס של היסטוריה תיאורית. צ'רצ'יל כתב היסטוריה של [[מלחמת העולם הראשונה]], ושל [[מלחמת העולם השנייה]]. ספרו "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" שייך לסוג זה של כתיבתו.
 
בניגוד לשני ספרי ההיסטוריה האחרים, המתארים מאורעות בהם היה לצ'רצ'יל חלק חשוב, ולעתים מכריע, והמהווים אף מעין אוטוביוגרפיה אישית, ב"היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" לא סקר צ'רצ'יל כמעט מאורעות בהם השתתף, פרט לפיסקה אחת בה מתוארת הסתערות הפרשים ב[[קרב אומדורמן|אומדורמן]], בה ציין ברמיזה - "כפי שתיאר את הדבר בזמנו הוסאר צעיר שהשתתף בקרב, היה זה 'הנצחון המפואר ביותר שזכו לו אי פעם כלי הנשק של המדע על הברברים'". תיאור מלחמתו של [[הוריישו קיצ'נר]] ב[[סודאן]], וכן תיאור כללי של [[מלחמת הבורים]] שאף בה השתתף צ'רצ'יל, אם כי הדבר אינו מוזכר, אורכם עמודים ספורים מתוך אלפי העמודים של היצירה המושלמת.