מקס רגר – הבדלי גרסאות

בה. מבין יצירותיו התזמורתיות, המוזיקה הסימפונית והמשוכללת של "וריאציות הילר" ו"וריאציות מוצרט" היא הזכורה,הידועה ובצדקביותר; מתוך ה[[מוזיקה קאמרית|מוזיקה הקאמרית]] של רגר, השלישיות בעלות המבנה הקליל שמרו על מקומן ברפרטואר, לצד כמה מן היצירות לכלי מיתר סולו. המוזיקה המאוחרת שלו לפסנתר ולשני פסנתרים מציבה אותו כממשיכו של ברהמס במרכז המסורת הגרמנית. הוא עקב באינטנסיביות, עד קצה הגבול, אחר הפיתוח המתמשך והמודולציות החופשיות של ברהמס ולא פעם קרא לעזרתו, שוב כמו ברהמס, את הקונטרפונקט של באך: רבות מיצירותיו כתובות בצורת וריאציה ופוגה; לא פחות מכך מאפיינת את כתיבתו צמיחה תימאטית נמרצת ומורכבת מאוד.