חלוציות – הבדלי גרסאות

'''חלוציות''' היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה. המונח מתייחס לרוב לפעולה הנוגעת לתחילת ההתיישבות, הגעה לשטח חדש לצורך בחינתו או בנייתו, מחקר או פיתוחים חדשים בתחומם. חלוציות תיתכן גם במשמעות צבאית, שפירושה הגעה של כוח מצומצם לפתיחת שטח, להנחת יסודות כלשהם או הקדמת כוחות גדולים.

הביטוי חלוציות מן השורש ח־ל־ץ. יש שקישרו לפועל "[[wikt:חלץ#%D7%97%D6%B8%D7%9C%D6%B7%D7%A5|חָלַץ]]" בהוראת: שלף, הוציא; שהחלוץ יוצא מתוך הקהל ומוביל את הדרך. או משום שהוא הלוחם שפשט ("חלץ") את בגדיו המיותרים ומוכן לצאת למלחמה.<ref>ריב"ג, השרשים [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&st=&pgnum=197 חלץ].</ref>. אחרים קישרו למילה "[[wikt:חלצים|חלצים]]", שהחלוץ הוא מי שחגור כלי מלחמה בחלציו.<ref>רד"ק, השרשים, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39117&st=&pgnum=106&hilite= חלץ]</ref> (יש שהסבירו באופן דומה את הגיזרון של [[wikt:חמוש#%D7%97%D6%B8%D7%9E%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81|חָמוּשׁ]]). יש להביא תימוכין לדעה זו, שבמקרא "חלוץ" מתורגם "מזרז", כלומר חגור כלי מלחמה.

התואר "חלוץ" היה למושג יסוד במפעל הציוני.

בשנת 1950 נאם [[דוד בן-גוריון]] בועידתבוועידת מפלגת פועלי ארץ-ישראל את נאומו המפורסם 'הזכות להיות חלוץ',<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/13216/read|כותרת=הזכות להיות חלוץ}}</ref>, ובו אפיין את הדמות החלוצית: "מִטבע החלוץ: מבטו מופנה, תמיד למחר, לעתיד ולא לעבר. הכיבושים והנצחונותוהניצחונות שכבש וניצח, אינם מניחים דעתו, כי הוא רואה לפניו דרך ארוכה וקשה שעליו עוד לעבור, והמאמצים שנעשים בשעה זו אינם מספיקים.“ בשנת 1954, נשא בן -גוריון הרצאה בשם 'מגמת החינוך הממלכתי'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/14700|כותרת=מגמת החינוך הממלכתי}}</ref> בפני הסתדרות המורים, ובה הגדיר בצורה תמציתית את המושג הכללי: "מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה - לרשות השליחות הזאת. --- חלוציות - זהו הכשרון המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד."

יש הרואים את תנועת [[גוש אמונים]] כהמשך טבעי לתנועת החלוציות של [[קום המדינה]].{{הערה|[[אבי שגיא]] ו[[דב שוורץ]], "בין חלוציות ללימוד תורה: זווית אחרת", '''מאה שנות ציונות דתית - היבטים רעיוניים''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג עמ' 73-74}}.