פולמוס וארוס – הבדלי גרסאות

תגובתו של ארכלאוס הייתה מהוססת. הוא נמנע מלדחות את דרישות העם ולהפעיל יד קשה כנגדם, אולם הוא גם לא קיבל אותם. הססנותו התפרשה כעמדה שלילית כנגד הדרישות. עם התקרבות מועד ה[[פסח]] ארכלאוס החל לחשוש, שכתוצאה מ[[עלייה לרגל|עליית הרגל]] של המוני העם בחג ייווצרו מהומות בעיר, ולכן החנה פלוגה של חיילים בעיר, שבזמן החג נקלע לקרבות עם החוגגים, ושפיכות הדמים הגבירה את הזעם כלפי ארכלאוס, שעדיין לא קיבל את הלגיטימציה לשלטונו מן הקיסר. לאחר מכן ארכלאוס יצא ל[[רומא]] כדי לאשר את שלטונו מידי הקיסר. מרירות העם גברה עם הופעתו ב[[ירושלים]] של סבינוס, שהיה הממונה מטעם הקיסר על רכוש הורדוס, ודרישתו לרשומה מלאה של נכסי המלך המת.

 

 

 

נציב סוריה, פובליוס קווינקטיליוס וארוס, שלח [[לגיון]] שחנה בירושלים, כדי לחזק את כוחות הצבא של הממלכה. במהלך [[שבועות]] תושבי ירושלים ביחד עם עולי הרגל מכל הארץ, הרימו את נס המרד והתבצרו מצפון ל[[הר הבית]], ב[[היפודרום]] שבדרום העיר וליד ארמון המלכות במערב. סבינוס התבצר ב[[מגדל פצאל]] ושלח בקשה לווארוס לבוא לעזרתו, במקביל ציווה על הלגיונרים לתקוף את המורדים אשר חנו בהר הבית, ולאחר קרב שהסתיים בטבח, הם בזזו את אוצרות [[בית המקדש]]. בינתיים המורדים הטילו מצור, על הכוחות הרומאים שישבו בארמון המלך.