לחם משנה – הבדלי גרסאות

בתלמוד{{הערה|{{בבלי|ברכות|לט|ב}}, {{בבלי|שבת|קיז|ב}}}} למדו דין זה מהמסופר בתורה ב[[פרשת בשלח]] (טז, כב-כז) על ירידת המן בשעה [[נדודי בני ישראל במדבר|שבני ישראל נדדו במדבר]] לאחר [[יציאת מצרים]]: בכל [[יום חול]] היה המן יורד בכמות המספיקה ליום אחד, אך ביום שישי ירדה מנה כפולה, גם בעבור יום השבת בו לא ירד המן. כזכר לעניין זה, תיקנו לברך בשבת על שתי חלות. מקור השם הוא מהפסוק: {{ציטוטון|וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ '''לֶחֶם מִשְׁנֶה''' שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה.|[[שמות]] טז כב}}

עללפי פיגירסה אחת של ה[[מכילתא]]<ref>מכילתא פרשת בשלח</ref>, דין זה תקף גם בסעודות [[יום טוב]], היות שבדומה לשבת גם ביום טוב לא ירד המן, בעוד ב[[ערב יום טוב]] ירדה מנה כפולה. [[תוספות]]<ref>פסחים דף קט"ז ע"א, ביצה דף ב' ע"ב</ref> הביאו גירסה אחרת באותו מדרש שטען הפוך.

גם נשים חייבות בלחם משנה, אף שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמן|מצוות עשה שהזמן גרמא]], היות שנשים חייבות בכל דיני השבת כגברים.<ref>ערוך השולחן או"ח רעד</ref>