רשלנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shoval9006 (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←פתיח: חלוקה של הפתחי הארוך מאוד ביחס לערך |
||
שורה 2:
ב[[משפטים]], '''רשלנות''' היא [[התנהגות]] שבמהלכה אדם גרם נזק מבלי שהיה מודע לטיב מעשיו, לנסיבות, או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, כאשר [[האדם הסביר]] היה יכול להיות [[מודעות|מודע]] לפרטים אלו בנסיבות דומות. שלא כב[[דיני הנזיקין]], ב[[משפט פלילי|משפט הפלילי]] אין די ברשלנות כדי להטיל [[אחריות פלילית]], אלא אם יש הוראה מפורשת בחוק המתייחסת לעבירה הנדונה{{הערה|1=חוק העונשין, סעיף 19}}.
משמעות הרשלנות היא שהאדם לא היה מודע בפועל לאחד מרכיבי ה[[יסוד עובדתי|יסוד העובדתי]], ובכל זאת מטילים עליו אחריות, משום שאדם מהיישוב יכול היה להיות מודע לאותו רכיב (מודעות בכוח). עם זאת, במקרה שאפשרות גרימת התוצאה (צפיוּת) היא בגדר סיכון סביר, לא תוטל אחריות פלילית.
הקריטריונים הנמדדים הם אובייקטיביים, ומתעלמים ממחשבותיו וכוונותיו הספציפיות של הנאשם.
מאחר שהרשלנות היא [[יסוד נפשי]] חריג, נאשם ברשלנות עומד בדרגה [[מוסר]]ית נוחה יותר מאשר נאשם שפעל מתוך [[מחשבה פלילית]], והוא מהווה סיכון פחוּת. לפיכך משפט פלילי בגין עבירה שבוצעה ברשלנות, הוא יוצא דופן ונערך רק בשל עבירות שאינן מסוג [[פשע]] (עד שלוש שנות [[מאסר]]).
== מבחן "האדם הסביר" ==
{{הפניה לערך מורחב|האדם הסביר}}
המבחן לקביעת התנהגות רשלנית הוא מבחן "האדם הסביר", כלומר האם אדם מן היישוב יכול היה להביא בחשבון את קיומו של אותו רכיב של היסוד העובדתי. לדוגמה, אם איש משאיר גרוטאות בחצר, אך אדם מן היישוב יכול לצפות שילדים עלולים לשחק בגרוטאות ולהיחבל, אותו איש יכול להיחשב כמי שהתנהג ברשלנות. באחד המקרים [[בית המשפט העליון]] אף עשה שימוש במחקרים מ[[סקנדינביה]] לצורך קביעה שהתנהגות מסוימת לא הייתה ננקטת על ידי אדם מן היישוב, ושהנאשם, שהתנהג תוך אי-נקיטת הזהירות המתבקשת בהתאם למחקרים, ביצע עבירה של גרימת מוות ברשלנות{{הבהרה|אם זה חשוב, למה לא להביא את המקרה עצמו}}.
== הרשלנות כעבירה פלילית ==
| |||