שיחה:דב אינדיג – הבדלי גרסאות

:'''לאורך הספר חוזרת ונזכרת דמותו של דב אינדיג''' הי"ד, חבר ילדות של סבתו. דב מוכר לציבור הרחב גם מהספר "מכתבים לטליה", שמביא את התכתבותם של דב, חייל בישיבת הסדר, ושל טליה, נערה מקיבוץ חילוני. האישיות המיוחדת של דב עולה מבין דפיו של "מכתבים לטליה", כמו גם בתיאורים הרגישים של סבתו ב"תיאום כוונות".

 

:"דב היה בחור מיוחד מאוד. הכרנו בבית הספר היסודי והיינו בקשר עד המלחמה. לא היינו חברים קרובים במובן שהיינו יחד כל הזמן, אבל הוא היה אישיות מרתקת. כשהיינו הולכים לבית הספר, תלמוד תורה בבית וגן, הוא היה יכול לדבר איתי על היסטוריה, על פילוסופיה, על בעיה במתמטיקה, על פוליטיקה או על מחשבת ישראל. הכל עניין אותו. הוא היה בחור פתוח, מאוד רגיש. נפש תמימה וטהורה". "תמיד היינו באותו טנק באימונים, אבל כשהגענו ליחידת מחסני החירום, הלחץ היה נורא. כל מי שהגיע צורף לאיזה טנק והפרידו אותנו. מאז לא ראיתי אותו. לכן היה לי מאוד קשה לספר למשפחה שלו שאני לא יודע מה קרה לו". (סוף ציטוטים)